אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

שימוש בטכניקות פסיכולוגיות על ידי הכתות.

מהי כת, מהם המאפיינים, והשיטות בהם כתות שוטפות את מוחם של קורבנותיהם.


* נשים נחמדות וטובות-לב, שעוצרות אותך ברחוב ומושיטות פלייר: "אלהים אוהב אותך", פותחות בשיחה "סליחה, האם אפשר לדבר איתך רק שנייה אחת? תגיד, האם אתה מאמין באלוהים?"

* אנשים גלוחי ראש, הרוקדים לצלילי תופים ונבלים, לבושים בטוניקות צבעוניות.

* תחת גשם שוטף מתרוצצים בני-נוער, עטים על מכוניות ומוכרים להם פרחים.

* אנשים בלבוש אלגנטי ובעלי מראה עסקי, יושבים באולמי מלונות במצב של טראנס היפנוטי במהלך "סדנת התעוררות התודעה", שסופסד על ידי בעלי החברה.

* עקרות בית, המבקרות באסיפות "רענון", ולמדות כיצד לגייס אנשים חדשים ל'פירמידה'.

* מאות סטודנטים, המקשיבים לדבריו של מנהיג כריזמאטי שמסביר להם כיצד 'לעבור דרך הקירות' במצב של מדיטציה.

* בני נוער, המשייכים את עצמם ל'כת השטן', ש"מטהרים" את עצמם לעבודת השטן באמצעות דם קרבנות.

* אלפי אנשים מכל שכבות החברה, הנרשמים לסמינרים, בהם לומדים על "הארה", חיבור לאלוהים באמצעות "צינור הישיר", הפתוח על ידי מנהיג רוחני.

* בבוץ של "ג'ונסטאון" מושלכות גופות של קרבנות התאבדות המונית: יותר מתשע מאות גופות מורעלות של גברים, נשים וילדים.

* אנשים בפאניקה, העוזבים את שטח רכבת התחתית בטוקיו, לאחר מתקפת גז "זארין".

 

 זהו רק תיאור חלקי לאנשים השייכים לכתות הרסניות, אשר התרגלנו לקרוא להן "טוטאליטריות". האם יש בין קרוביך, חבריך או מכריך אדם ,אשר השתנה ללא היכר בעקבות הצטרפותו לאחת הכתות? אם כן, ראוי שתדעו, ששינוי דראסטי במצבו נגרם על ידי עיבוד פסיכולוגי מאסיבי, המכונה בלשון העם "שטיפת מוח".

סימני היכר למצטרף לכת הרסנית – מחיקת היסטוריה האישית שינוי אישיות ואיבוד זהות.

במאמר זה, ננסה להבין, מדוע אנשים נכנסים לכתות, ומהן הסיבות המופלאות לשינויים כה דרמטיים ועמוקים המתרחשים עם בני אדם, הנכנסים לכתות אלו. אולי נצליח לענות על השאלות: מדוע חברי כתות ה"כריזמאטיות" משנים את השקפתם לחלוטין, אורח חיים, ועושים דברים, שכל כך לא אופייניים להם באופן אישי. מדוע הם יכולים לגלח את ראשם ולרקוד בפארקים, להתמכר ל"סדנאות רוחניות קבוצתיות" כלשהן או למכור פרחים בהתלהבות? מדוע הם יכולים לנטוש את המשפחה, להיעלם ולנסוע למקום בלתי ידוע במרחק של אלפי קילומטרים, לשנות את שמם, ולעיתים להרוג או להתאבד?

כמה שתופעות אלו לא תהיינה מוזרות, הרי הן בהחלט ניתנות להסבר ממבט דינאמיקה קבוצתית ופסיכולוגיה סוציאלית.

 

מהי "כת כריזמטית"?

 

אם נעיין במילון נמצא, ש"כת"  - היא קהילה קבוצה אשר פרשו מדת המקורית, אשר פיתחה דרך והשקפה משלה לא רק בשאלות מטאפיזיות, אלא גם אתיות. בכל מקום, בו נצפה שילוב בין דת ומדינה, הכת תחרים גם את המדינה.

ללא היבט על שינויים רדיקליים בין דעות של כתות שונות, יש ביניהם דמיון ניכר: כתות וקבוצות כריזמטיות תמיד מופיעות בתקופה, בה החברה לא מסוגלת לתת מענה מספק לבעיות סוציאליות קשות, העומדות בפני אישיות. לעיתים קרובות, אנשים נתפסים לכתות בעקבות לחץ נפשי קודם, אי-שביעות רצון, עוברים משבר יחסים עם קרובים ומרגישים העדר מימוש עצמי. כתות כריזמטיות מושכות חברים חדשים באמצעות יצירת אווירת אהבה ללא גבולות, אמינות ותמיכה תוך הצעת פתרון אלטרנטיבי לכל בעיות הקיימות.

מעבר אל האקט הסופי של הצטרפות לקבוצה כזו, מלווה לרוב בסימפטומים של התרגשות עצומה, שינויים ולאחר מכן, כמובן, באה תורה של חוויית הקלה אמוציונאלית.

הקלה כזו (המכונה לעיתים בשם "לידה מחדש"), מאפשרת לחבר החדש להרגיש את "גודל שליחותה האלוהית" של הקבוצה.

לאורך כל היסטוריית האנושות, הופיעו להם מידי פעם כמה וכמה "נביאים", בעלי אישיות כריזמטית מספקת בכדי למשוך אליה אנשים אחרים. מהי 'כריזמה'? ראשית, זהו כשרון די נדיר, המאפשר למשוך המונים. שנית, זוהי מיומנות (המפותחת במהלך לימודי) לגרום לשינויים בהתנהגויות בני אדם. לכך, על מנת שה"נביא" יהפוך ל'מנהיג כריזמטי', עליו להיות בעל כושר שכנוע לעורר אנשים לקיים איזושהי שליחות 'נעלית', תוך שימושו בכל אמצעיים (כולל אמצעי התקשורת).

מנהיג הקבוצה נתפס כגורם מוסמך, אשר לו היכולת לפתור את כל בעיות האנושות. במהלך השפעה על קהילתו, אף המנהיג בעצמו מתחיל להאמין בשליחותו האלוהית, תפקיד הצלת האנושות וכדומה.

ככל שהמגויס נמצא בקרבה עם חברי הקבוצה, וככל שחולק איתם את ערכי הקהילה, כך הוא ירגיש טוב יותר מבחינה האמוציונאלית, וכן להיפך, ככל שהוא נפרד אמוציונאלית מהקבוצה, כך ירגיש יותר לחץ אמוציונאלי. "נדנדה אמוציונאלית" שכזו מחזקת אצלו את הרצון להיכנע למוסכמות קבוצתיות, היות שהתערבותו בחברה זו גורם לו להרגיש טוב יותר.

מוסכמות קבוצתיות שולטות, בדרך כלל, בכל תחומי חייו של חבר הכת – הן אינטלקטואלי והן חברתי. סטנדרטים אלו קובעים עבורו מה "נכון" ומה "לא נכון", מה "סביר" ומה "לא סביר", מה "רצוי" ומה "לא רצוי". היות שבכל תחומים אלו הקבוצה שמה לה למטרה קולקטיביזם, הרי אינדיבידואליות של הפרט מאבדת את מקומה בשאיפה למלא את ציפיות החברה, ובכך להשיג את הערכתה החיובית.

   אינפורמציה הבאה מחוץ לכת עוברת סינון ועריכה, שינויים וסילוף עובדות המהוות סתירה בין השקפות הכת לבין השקפות כלל החברה. יחד עם זאת, על מנת לשמר את ייחודיותה של הכת, קיימת חלוקה ברורה ל"משלנו" ו"לא משלנו", כשהאחרונים נחשבים לאנשים מסכנים ש"לא זכו לגלות את האמת", וכל קשר איתם מותר רק על מנת "לזכות"אותם ב"אושר", ולשם מטרה זו מותר אף לשקר להם במהלך ההטפה.

  תוך ניצול צרכים רוחניים של האדם, מנהיג הקבוצה יבנה מסביבו מעין "קיר", בכדי ליצור רושם של אישיות מסתורית שגם הוראותיו לא ניתנות להבנה עד עומקם.

  עתידה של כת כריזמטית בהמשך, נקבע במספר אפשרויות:

1) הפיכתה לארגון ביורוקראטי, שבו סמכויות המנהיג עוברות לידי צוות הנהלת הארגון           (דוגמא: כת "עדי י-הוה".

2) התפרקות הכת ו"התבוללותה" בתוך החברה, לאחר שהמנהיג לא הצליח לשמר את צביונה.

3) בכדי לשמר את צביון הכת, נאספים חבריה בקומונה ומנהלים אורח חיים משותף.

 

מהי "כת הרסנית"?

  מהי איפה, כת שמוגדרת כ"הרסנית"? בסביבה דמוקרטית אין מניעה להאמין באישיות מסוימת או להגות דעות שונות מכלל החברה. אך, כאשר במהלך גיוס לכת, "הרצאות מבוא" וכד' משתמשים כלפיו בטכניקות שליטה פסיכולוגית, המאפשרים לשנות את זהותו על זהות חדשה, הרי יש לנו את כל הסיבות לכנות קבוצה זו כ"כת הרסנית" . כתות הרסניות משתמשות באופן אינטנסיבי בטכניקות תכנות קוגניטיביות, תוך שכנוע לפחד ולהרגיש תלות  בכת. תהליך גיבוש תודעה חדשה מתרחש ללא היכר, על בסיס יזום של דיסוננס קוגניטיבי, טראנס היפנוטי, שכנוע, תכנות עצבי-לינגוויסטי, עומס אינפורמציה, שליטה טוטליטארית ברגשות, התנהגות, חשיבה ובידוד ממקורות אינפורמציה חיצוניים. חבר כת מפתח אישיות "דמה", בה אין מקום לזהותו המקורית, וכל כולו הופך לחלק בלתי נפרד מהכת.

שאלה:האם ייתכן, שאדם שלא מקבל את השקפת הכת במלואה, ייתפס לכת לגמרי ויאבד את זהותו?

תשובה: אכן כן. פסיכולוגיה דינאמית הוכיחה, שגם אם אדם בכוונה "זורם" עם הכת ולו רק כלפי חוץ, גם אז, עם הזמן, הוא סופג אידיאולוגיה דורסנית, שמשנה את כל מערכת ההשקפות שלו. תהליך כזה ניתן להתחיל תוך כמה שעות, וכעבור מספר שבועות הוא מסתיים בתוצאה אחידה.

 

   במהלך פיתוח שיטות לתכנות עצבי-לינגוויסטי (NLP), אנשים רבים הכירו באפשרויות מדהימות של שינוי מודעות הזולת ללא שימוש אגרסיבי בהיפנוזה וכדומה. טכניקות כאלו נמצאות כיום בשימוש רחב אצל פסיכותרפיסטים, ובעזרתן ניתן לפתור בעיות רבות, החל מבעיות רגשיות וכלה במחלות חמורות (כדוגמת הסרטן). אך יחד עם זאת,, למרבה הצער, הרבה אנשים החלו ליישם טכניקות אלו לצרכים אישיים ובלתי אתיים. כך, בעזרת שימוש בטכניקות אלו, ניצלו גורואים למיניהם את מצב של אנשים רבים, על מנת להשתלט על נפשם וממונם. טכניקות אלו, אפשרו להם ליצור חשיבה חדשה אצל מושפעים, להחזיק את המצב הקיים לאורך זמן רב, ליצור השקפה חדשה על מציאות וכן לשלוט לחלוטין ברגשותיהם, מהלך מחשבותיהם והתנהגותם בכת ומחוצה לה.

   ברוסיה, צמיחתה של פעילות הכתות באה בתחילת שנות התשעים, כאשר מצב שלטון הטוטאליטרי במדינה הסתיים. העם הסובייטי, שהתרגל לשטיפת מוח מתמדת, נחשף פתאום למתירנות רוחנית, שעוררה מיד צימאון רוחני חסר רסן (תופעה דומה קיימת עתה גם בישראל, אם כי בצורה פחות חריפה). אלפים התאספו באצטדיונים, מחו כפיים לאוונגליסטים ו"עדי י-הוה", היו נכנסים לכת "אאום סנריקיו", התאחדו סביב מאריה דווי כריסט, נסעו אלפי קילומטרים לעומק סיביר אחרי "איש הברית האחרונה"-וויסריון, שיבחו את הסיינטולוגים, "הוארו" ב"מודעות הקרישנא", נסחפו אחרי "כנסיית האיחוד" של ה'מוניס', הקשיבו לנאומים טלביזיוניים של מטיפים אמריקאניים.. "נביאים" רבים צדו את נפשותיהם של אזרחים בלתי-מנוסים, שהיו בהחלט לא טיפשים! 

 'משיחים' החדשים הציעו מפות של "מציאות חדשה" עם מסלולי הגשמה עצמית, כשכולם הובילו אל "הארה" ואל ה"ישועה".

   גם בארה"ב, בשנות השישים, בעת "מהפכה התרבותית", צמחו מספר כתות מצליחות מאד. מיליוני צעירים מצאו את עצמם בואקום אתי חזק מאד, ומי שהרים את הכפפה למלא את הואקום הזה, היו כתות. היה גם אוונגליזם טלביזיוני, בודהיזם מודרני והינדואיזם של 'היפים'. טרור רוחני התפשט במהירות עצומה, וארה"ב הפכה ל"מערב רוחני הפרוע". מאי-שם פתאום צצו להם אלפי גורואים, סוואמי, 'נביאים', 'אלהים' ו'אלהות'...

אך סכנות ממשיות, שהכתות אלו מהוות בשביל אישיות, ארה"ב ידעה רק מאוחר יותר, בשנות השבעים.

ה"הכירות" המרה באה הודות לאמצעי תקשורת שונים, שהחלו להכות בפעמוני אזהרה בעקבות מאורעות מעניינים הבאים. בתחילה, ארה"ב הזדעזעה לנוכח חטיפתה של פאטי הארסט, בתו של זכיין חברת פרסום תעמולתי ויליאם ר. הארסט, אשר נהייתה חברה בארגון שחטף אותה – הלא הוא "צבא שחרור הסימביאוני" – קבוצת שמאל קיצוני בארה"ב. לאחר מכן, נודע אודות התאבדות המונית של חברי "מקדש העממי", בג'ונסטאון. אירועים אלו, הכריחו את הציבור להביט על הכתות במבט שונה.

בקשר ל"מקדש העממי" מעניין לציין, שמעל כסאו של מנהיג הכת הייתה תלוי הכרשה: "מי שלא זוכר את העבר, הוא חוזר אליו שוב ושוב". על אף שאיש לא הבין עד היום מדוע בחר מנהיג הכת בהכרזה שכזו, אולי בכל זאת כדאי לחשוב לעומק על משמעותה...

 

ציידי הנפשות.

 

קיימים מאות רבות של טכניקות, בעזרתן ניתן להביא את האדם ל"עיבוד פסיכולוגי", ולהכניסו אל תוך הכת. לא בכדי מחפשות הכתות אנשים צעירים ואינטליגנטיים, וכן בעלי עסקים מצליחים. הדבר מבטיח לכת פריחה עתידית, שכן מה שבאמת משפיע על חבר חדש להצטרף, זה (לא תורות הכת, אלא) דמויות המרכיבות אותה. תפקיד חשוב מיוחד למגע עם אנשים נבונים, בעלי חוש הומור ושפה עשירה, המספרים בשביעות רצון אודות קריירה מוצלחת, הזדמנויות "יצירתיות", נראים כמאושרים ומשוחררים מכל דאגה.

התרחבות כתות רבות מעידה על כך, שהם יודעים להכשיר מגייסים מעולים. מכשירים אותם, כיצד לזהות בין רגע מי עומד מולך, מה הפוטנציאל שלו, ובהתאם לנתונים אלו – 'להגיש' את המידע המתאים ב'אריזה' המתאימה. ממש בדומה לדייגים, גם כאן מדובר ב"דייגי הנפשות". העיקרון הינו אחיד: להכריח את הקרבן 'לבלוע את הויו עם הפתיון', כאשר תפקיד הפיתיון משחקת האינפורמציה האמורה לעניין אותו. מגייסים משתמשים במודל "ארבעה סוגי אישיות":

אינטלקטואליים,

אמוציונאליים,

פעילים, "אנשי מעשה",

'מאמינים'

 

   גישה לגייס את האינטלקטואל: שימוש בשפה פסיאודו-מדעית, הצגת תמונות מכינוסי הכת, בהם נראים משתתפים מדענים, זוכי פרס נובל, פילוסופים, המנהלים ביניהם שיחה ערה. התמונה מראה, כאילו הם עסוקים בדיון מעמיק בעניינים שהועלו במהלך הכנס, כשבפועל, לעיתים רבות אנשים אלו לא מתעניינים בנושאים אלו כלל, והגיעו רק על מנת לפגוש עמיתים לתחום עיסוקם, או נשכרו על ידי מארגני הכנס.

   אמוציונאליים – נמשכים לחברה הדוגלת באהבה, כנות ודאגה לזולת. בשיחה עם אנשים מסוג זה מודגשת טובת הרגשית של חברי הקבוצה, החיים כמשפחה אחת. עם אנשים כאלו תמיד מדברים על "אהבה ללא גבולות", ועל חוסר הבנה מצד העולם ה"אפל". באסיפות הכת, מוקרנת להם אהבה, חום, תמיכה והבנה.

    אנשים מסוג פעיל – נוטים "להרים את הכפפה" ולפעול. הם אוהבים להציב לעצמם אתגרים ולהגיע לתוצאות ממשיות. באם הם מגלים (במהלך גיוסם), כי אכפת להם, למשל,  מסבל הנזקקים והם רוצים לעשות משהו לרווחתם, מגייסי הכת יספרו להם, באילו צעדים ספציפיים נוקטת הכת לפתרון בעיה זו.

דוגמא נפוצה לגיוס אנשים אלו, הוא דיון "האם ייתכן עולם ללא מלחמות?", כאשר במהלכו מציגים נציגי הכת כי הינה "קבוצה היחידה, אשר לה תוכנית ריאלית להשכנת שלום עולמי ופתרון סכסוכים בינלאומיים" (גם אם פתרון כזה אינו קיים). כמו כן, יציגו מאות תוכניות גמילה מסמים וסיוע הומניטארי לנזקקים.

   מאמינים – הינם אנשים המחפשים תוכן רוחני לחייהם. לעיתים רבות, אנשים אלו יספרו למגייסי  הכת אודות ניסיונם בחיפוש רוחני בחייהם. אנשים מסוג זה מטבעם מאד פתוחים, ולא קיים כל קושי מיוחד לגייסם לאלתר. מה שנותר למגייס ברגע זה, הוא לספר על "ניסיון רוחני" האישי, ולתת הרגשה שהאלוקים שמע לתפילות ה"מאמין", ולכן שלח אותו אליו.

  בניגוד לדעה הנפוצה, רוב המגויסים הינם (לא "המאמינים", אלא) אמוציונאליים והפעילים. אינטלקטואליים – הופכים בשעתם למנהיגי הכת.

  כיון שרוב האנשים בעולם אין שמץ של מודעות על שימוש בשיטות פסיכולוגיות לגיוס אנשים, הרי ניתן לומר בוודאות, שלאדם רגיל אין שום חסינות בפני מטיפי הכת, ציידי הנפשות. הוא לא יודע כיצד לזהות את התקרבותה של השפעה מניפולטיבית ההרסנית, ואיזו התנהגות צריכה לעורר חשד. לעיתים רבות, הוא אף אינו מודע שיש לו קשר עם מגייס מומחה.

  בעידן הטכנולוגי, אנו "מוצפים" במשך כל שעות היום באינפורמציה מסוגים שונים: פוליטיקה, כלכלה, אתיקה, דת, חינוך או שיווק. כל הזמן מנסים לשכנע, לגייס, לצרף לדעת קהל. מחוסר פנאי איננו רגילים לסנן ולבדוק כל דבר שאנו רואים או שומעים. אנו רגילים יותר לסמוך על אינפורמציה שנראית לנו במבט שטחי כאמינה יותר. זאת, למרות שאין בידינו כלים לבחון את אמינותה. כאשר המידע מוצא חן בעיניו, אזי הוא 'נכון', וכאשר הוא שלילי לגבינו – אזי הוא 'לא נכון'. כמו כן, אנו נוטים להאמין לדעות של חברים ו"בעלי ניסיון".

  גבול דק מפריד בין השכלה לבין 'שאיבה לתוך', בין מידע לבין תעמולה. כולנו, ללא כל קשר לרקע השכלה, תרבות, עקרונות החיים או מעמד רוחני, - רוצים בכך או שלא – פגיעים ובלתי מוגנים, ובכל רגע נתון אנו קרבנות פוטנציאליים של תכנות פסיכולוגי כפוי. כל שאיפותינו הלגיטימיות: להיות מאושרים, לאהוב ולהיות נאהבים, להחכים, להתעשר, לשאוף למעמד – כל אלו מהווים פתח לתכנות פסיכולוגי אכזרי בדרך מניפולטיבית, ועל כך מהמרים המגייסים לכתות.

זכרו, אשר לרוב אנשים אינם באים לכתות, אלא מביאים אותם לשם!

  

מדוע אנשים נתפסים לכתות?

בכת אנו יכולים למצוא אנשים שונים לחלוטין בתחום אישי או סוציו-אקונומי. לרוב מדובר באנשים צעירים, שטרם הספיקו לגבש את ערכיהם ויציבותם.

  לפעמים נשים לב, שלכת זו או אחרת באים אנשים אומללים נפשית, מהם שנשברו לאחר טראומה נפשית או פיזית, ומהם שלא שרדו תחת נטל חיים הקשים, או צעירים בני 'טיפשעשרה' ממשפחות לא מוצלחות, אשר עזבו את ביתם. יחד עם זאת, קיימות כתות 'אליטיסטיות', אשר להיותן עסק רווחי, מגייסות אנשי מקצוע מוסמכים, שמסוגלים לנהל פרויקטים ולהנחיל לכת כבוד בקרב אנשי עסקים אחרים.

  אנשים רבים סבורים, שכאשר יגיעו לכת יקבלו הזדמנות להגשים את עצמם ולממש את כישרונותיהם, אשר לא נוצלו בחייהם עד כה. ככלל, מדובר באנשים קולקטיבי סטים, השואפים לחיות ולעבוד כחלק מהקבוצה.  כמו כן, לעיתים מדובר באנשים צעירים, השואפים להוכיח לכל העולם את עמידותם על עקרונותיהם כנגד התנגדות המשפחה ועקרונות החברה. הם אינם מודעים, שבכת יוכרחו לא רק לאבד את האינדיבידואליות שלהם ולוותר על עמידותם לגמרי, אלא גם לפתח תלות בקבוצה ומנהיגיה.

 

בתוככי הכת

חברי הכת חיים בהרגשת עליונות מיוחדת, מעין "יחידת עילית" של האלוקים. הרגשת ייחודיות, השתייכות לשורה הראשונה של מאמינים האמיתיים, העומדים על הגה ההיסטוריה ושותפות לשליחות בעלת אחראיות כבדה של הצלת העולם מן החושך ואבדון. הרגשה זו, מהווה טריגר אמוציונאלי למסירות נפש ועבודה מפרכת.

  חברי כת משוכנעים, שהם נבחרי האנושות, ועליהם רובצת אחראיות גדולה. כתוצאה מהרגשת אחראיות שכזו, חברי כת חיים במטח עצום בפני "סוף העולם" המתקרב ובא. כאשר חברי כת זו או אחרת עסוקים ימים, שבועות, חודשים ואף שנים בהכנה ומילוי שליחות הגדולה, תפיסת עולמם מתעוותת.

   כאשר חבר הכת נחשף למטר לעג מצד ממשלה, תקשורת, או סתם עוברי אורח, הוא מייד מתעודד במחשבה שבעוד זמן מה יתרחשו בעולם שינויים גדולים, "אחרית הימים", שאז כל העולם ידע שהצדק היה בצידו, והבושה תתחלף בתהילה.

   בקשר ל'נבואות אחרית הימים'. לעיתים רבות, מכריז מנהיג (או הנהגת) הכת על תאריך מסוים כ"יום בוא המשיח". ככלל, תאריך כזה נקבע למועד בעוד חמש שנים. חמש שנים – זהו תאריך רחוק בכדי לא לדאוג מפני חשיפת השקר, ובו בזמן מספיק קצר בכדי להחזיק "על אש קטנה" את חברי הכת, ולדרבן אותם לגייס מה שיותר אנשים נוספים. ככל שהתאריך מתקרב, נכנסת "פרשנות חדשה ומדויקת יותר" לתאריך הזה (כך, שכאשר התאריך מתקרב ולא קורה דבר – אין זה גורם למשבר), אלא המשך ישיר לתאריך הבא. תאריך הראשון "נשכח", חברי הכת החדשים (שאינם מודעים ל"שינויי לו"ז" החוזרים ונשנים) מתפלאים מאישיותו של "משיח" הדגול, שהצליח לדחות את ה"סוף" בעוד מספר שנים.

 

  כמה שזה אירוני, אך חברי הכת מזהים את חברי כת האחרת כאנשים "שטופי מח", אך לא מסוגלים לשים לב, שכן הדבר הוא גם אצלם.

 

תפיסת "שחור-לבן", - מלחמת ה"טוב" נגד ה"רע".

   תפיסת הכת אינה נותנת מקום לדעות שאינן נקבעות ישירות על ידי מנהיג הכת, או פרשנותו על התנ"ך. כל חשיבה חופשית נדחית לאלתר, ומוכרזת כבלתי רצויה. אם מנהיג אינו מסוגל לענות על שאלה זו או אחרת, הוא תמיד רשאי לדחות שאלה משום ש"אינה במקום", או "אינה ראויה לדיון".

   לכל כת יש אויבים, אלו יכולים להיות אויבים גלויים (תקשורת, פוליטיקאים, דתות אחרות) או נסתרים (החברה שמחוץ לכת), כשכולם מתנגדים לכת, ובשל כך מזוהים עם שליחי השטן.

   חברי הכת מפתחים פוביות (חרדות) ולעיתים אף פרנויה, בעקבות שכנוע מתמיד על רוחות העוקבים אחר מעשיהם ואף מחשבותיהם, שמשתלטים על חברי הכת במידה והם מתפתים לחשוב "לא נכון".

 

רצון הכלל – מעל לרצון הפרט.

בכל "כת הרסנית" – אישיות כפופה לכלל. העיקר הוא במילוי שליחות הכלל, ושאיפות הפרט נדחות מפניה. אסור לחשוב על עצמך, ובעצמך. אינדיבידואליזם – זה רע, קונפורמיזם קבוצתי – זה טוב. בכדי להשיג את טובת הכלל – צריך להישמע למנהיג (רועה). במצב כזה, חבר כת מאבד הרגל לחשוב באופן עצמאי, רוכש תלות במנהיג הכת, שיחשוב במקומו מה יותר כדאי עבורו.

  תלותיות זו חיונית באופן קריטי לשליטתו של מנהיג על הכת. קיימות מספר שיטות לחיזוק תלותיות זו, כדוגמת העברת חבר למקום/תפקיד חדש, הצבת משימות בלתי-אפשריות (וכאשר בא כישלון, גורמים לחבר להרגיש אשם ובלתי ראוי).  

 

  מנהיג הכת נתפס כאישיות בעלת "רוח הקודש" וסמכות אלוהית, שכל רעיונותיו באות ישירות משמיים, ולכך הוראותיו לא ניתנות לערעור. ככלל, לכל חבר חדש נצמד "חונך" בלתי רשמי, אשר מלווה אותו ומלמד אותו להתנהג בהתאם למקובל בכת. 

 

שליטה בהתנהגות.

שליטה בהתנהגות האדם מתפרסת בהיקף רחב של תחומי פעילות במשך היום, החל מאופן ביצוע מטלות וכלה באורח חיים האישי. לכל חברי הכת יש מטלות ומחויבויות משלו, תוך השגחה והקפדה על מלויין. הדבר מגביל אותם בזמנם האישי, ומאפשר שליטה טובה יותר על התנהגותם.

  בכתות בעלי אופי משמעתי, כל חבר מחוייב להפקיד את כספו האישי אצל אחראי מטעם הכת. הדבר מגביל את חירותו של חבר, ואילוץ מתמיד לבקש אישור ולקבל סכומי כסף קטנים לכל מטרה פשוטה (נסיעות, לביגוד, ביקור אצל רופא, שיחה טלפונית לחבר או קרוב משפחה) מפתח אצל חבר תלותיות.

   בכל כת יש סגנונות ביטוי אופייניים, כגון: סגנון דיבור, סגנון לבוש וכד' דבר המאפשר גיבוש ושליטה טובה יותר בחברי הכת.

 

שליטה במחשבה.

כמעט כל הכתות משתמשות בשיטות שונות, המקלות על תהליך קליטת והפנמת מסרי הכת ורעיונותיה מחד, ודחיית כל רעיון זר מאידך. שיטות אלו, ניתן לכנות יותר כ"שטיפת מח עצמית", שכן כאן מדובר על עבודה עצמית של חבר הכת על מניפולציה במחשבתו.

  ככלל, שפה האופיינית לחברי הכת, ביטויים בעלי משמעות מיוחדת, המובנת רק לחברי הכת, מסייעת בקליטת רעיונות שלה, ומפתחת הרגשת עליונות ("שפה משותפת"). היות שהשפה מייצגת אותות, שמשמעותם אנו מתרגמים לשפת המוח, הרי שליטה בביטויים מסוימים מבטיחה שליטה במחשבות הנובעות מקליטת ביטויים אלו.

   למשל, בכת ה"מוניס" כל קונפליקט בין שני חברי הכת (הנמצאים בדרגות שונות) מכונה בשם "בעיית קין והבל". כלומר: לא משנה מי הם שני חברי הקבוצה, העיקר הוא, שהגדול – הוא "הבל", והקטן - הוא "קין", ועל "קין" להיכנע ל"הבל", ולא לפגוע בו, כמבואר בתנ"ך. מכאן, שעל הקטן להיכנע לגדול, וכל מי שחושב אחרת – משרת את השטן. הבעיה נפתרה! בדומה לכך, כל פעם, שתעלה בדעתו ביקורת על מנהיג הכת, מייד ידחה אותה, מאחר שהיא באה מהשטן.

  שפה אחידה מקימה קיר חוצץ בין חבר הכת לעולם החיצוני. שימוש בשפה זו "מדביק תוויות" של "טוב ורע", "אור וחושך", "משלנו או זר" לכל דבר המתרחש או אדם הסובב את חבר הכת, ולא משאיר מקום לשיקול עצמאי.

 

  כמו-כן, שליטה במחשבה כוללת גם פיתוח יכולת דחייה אוטומטית לכל אדם או רעיון שאינו בדרך הכת. בניית מחסומים כאלו מתרחשת על בסיס "החוט המשולש", הגורס כי: "אלוהים נרדף > כל מי שנרדף הוא מאלוהים > אני נרדף על ידי השטן, כי אני מאלוהים". מבוך האינסופי שכזה, המסתובב סביב עצמו, דוחה לאלתר כל מחשבה שנוגדת לכת, ואינו מאפשר לשקול את הדברים. בין דוגמאות ל"חסימה" כזאת, מאד בולטות: שינון תפילות (אבא תעזור לי, צא שטן!), מנטרות (הללויה!), "דיבור בלשונות" ועוד. מה שמעניין הוא, ש"חסימות" כאלו מתעוררות ופועלות באופן אוטומטי ברגע שחבר הכת נחשף לרעיון "מסוכן" לכת. הן מופיעות באופן מכני לחלוטין, כהרגל, לאחר תקופה שהאדם מתוכנת להפעיל אותן עם הופעת סימנים ראשנים של מתח וספקות. יתכן, שלעיתים אדם כזה אפילו לא ישים לב שבראשו עברה "מחשבת כפירה". הוא פשוט ישים לב כי משנן מנטרה או תפילה כלשהי. כאשר אדם עוזב את הכת, קשה לו מאד להיפרד מהרגלים כאלו, המהווים התניה ממשית לחייו בכת, והוא מרגיש שעוגן מסתורי מחזיר אותו שוב ושוב לתוך הכת. לעיתים, נראה לו שמי שמושך אותו זה האלוקים בעצמו, הוא נכנע וחוזר לכת.

   שליטה על המחשבה יוצרת מציאות של "חשיבה על חכה", חשיבה של "עבד מרצון", ומאפשרת מניפולציה מושלמת בחבר הכת על ידי מנהיגיה.

 

שליטה רגשית

שליטה רגשית כוללת מניפולציה ברגשות, וניסיון לצמצם היקף של רגשות אישיים.

 

מניפולציה באשמה פחד.

אדם בא לכת על מנת להגיע אל החופש. בפועל, הוא מתחיל חיים במנהרה צרה של פחד, רגשי אשמה ובושה. בכל בעיותיו – אשם רק הוא, על חולשת אמונתו ואי-התקדמותו במעלות האמונה. הוא חי בלחץ של ביקורת מתמידה, האם הוא באמת עומד בסטנדרטים של הקבוצה. הוא מתחיל להאמין, שכל יום וכל שעה שטן (או רוחות רעות) מנסה אותו. עליו להקדיש את כל כוחותיו למלחמה עיקשת נגדו, ובכל מה שעלול לערער את אמונתו.

עידוד רגשי אשם ופחד – אלו כלים חיוניים לשליטה על האדם, ולכן, בכתות הרסניות מוקדשת תשומת לב רבה על מלחמה באויב המשותף, שניתן לנצחו רק אם דבקים ברעיונות הכת ומנערים כל מחשבת "כפירה". בעזרת פחד מפני אויב משותף ניתן לחייב חברי הכת לנהוג כך או אחרת, להפעיל אותם לבצע רעיון משותף. האשמה עצמית כגורם הראשי לכל בעיות החיים, חיונית לפיתוח תלותיות האדם בקבוצה.

בכתות רבות מודגש פחד מפני עונש מאלוקים.

מניפולציה אמוציונאלית.

חיים אמוציונאליים בכת מזכירים נדנדה: פעם אדם חי בתחושה כי הוא "רואה אור", "יודע את האמת היחידה" ושייך ל"נבחרי האנושות", ובפעם אחרת נופל בתחושת תסכול, ריקנות, אשמה ופחד. הסיבה לכך היא, שכאשר עובר גל אמוציות חיוביות, שמשדרים לו חברי הכת, הוא שוב חוזר את תוך מציאות העולם, והפעם מתמודד איתה לבד, לעיתים רבות ללא הצלחה, דבר המעורר בו רגשי אשם.

אם הוא מגלה שדבר מסוים לא מובן לו, עליו לחפש את שורש הבעיה בתוכו עצמו, ולא להעלות על הדעת, שמא המנהיג הוא הטועה. אך באם הוא מגלה חוסר שביעות רצון מרעיונות ההנהגה, חברי הכת מנדים אותו, או מעבירים אותו לקהילה/סניף אחר, בכדי לשנות לו את "נוף" הכת.

חבר הכת תמיד חווה ביטויי רגשות חזקים במיוחד. הדבר מתבטא לא רק על מצבו הנפשי, אלא גם על "כושר עבודה" שלו בגיוס אנשים נוספים לכת: כאשר הוא בשיא ההתלהבות, הוא מגייס באופן אפקטיבי יותר, מאשר בתקופת השפל והדיכאון.

בכדי לשלוט טוב יותר ברגשותיו של חבר הכת, יש לזהותם מראש בצורה נכונה.

למשל, כל אדם רוצה להיות מאושר. ובאם אושר – הוא הקירבה לאלוקים, והאלוקים הינו סובל (כמו בנצרות), יש צורך להדגיש, כי מי שסובל – הינו מאושר האמיתי, שסובל עם האלוהים וזוכה לשבת בצילו. לכך, סבל – הוא אושר, המסמל את הקירבה לאלוקים. כך, בצורה די פשוטה מתבצעת מניפולציה ברגשותיו של האדם, על מנת להחזיר אותו אל התלם של כת, ולא לאפשר לו לשותת בדעתו אחר פתרונות אחרים.

כתות רבות עומדות עם "אצבע על הדופק" על יחסים בין-אישיים בין חברי הכת. בולטים בתחום הזה, הינם "עדי י-הוה", אשר קובעים לכל חבר הכת עם מי מותר לו להיות בקשר ועם מי לא, ולמי להתקרב יותר. בכתות אחרות, מורה המנהיג עם מי יש להינשא. שימוש מתמיד בטכניקות לשליטה בהתנהגות חבר הכת באופן תדיר, מחזק בחבר כת תחושת תלותיות וחוסר אונים.

  כלי חזק לא פחות לשליטה רגשית, הינו המנהג להתוודות בחטאים או כוונות שליליות. כל הודאה בחטא נחרטת בזיכרון. שום חטא לא נשכח, ובאם בעתיד יגלה החבר חוסר גמישות למערכת הכת, ידאגו להזכיר לו את החטא (לפחות ברמז), ובאמצעות זאת להעמידו במקום. כך מכריחים את חבר הכת להיות ממושמע למנהיג/הנהלת הכת. 

אחת השיטות היעילות, המאפשרות שליטה ברגשות, היא תכנות שלילי. מדובר בהחדרת פוביות (חרדות) מסוף הרע במקרה של עזיבת דרך הכת. חבר הכת מרגיש פחד להישאר לבד פנים אל פנים מול הסכנה, פחד מהשיגעון, מוות, חזרה אל הסמים או התאבדות, בהרצאות מספרים סיפורים נוראים אודות האנשים שעזבו את הכת, ורק מעצם המחשבה על כך שהאלוקים ינטוש אותו, חבר הכת מתחיל לרעוד, להזיע, מהירות הדופק שלו עולה. הוא מרגיש, שרק בכת הוא יישאר מוגן ובטוח. פוביות כאלו יחזיקו את האדם בכת, גם אם הוא מרגיש שהכת מאמללת אותו. במקרים מסוימים אנשים כאלו מתאבדים.

באם רגשות של האדם נשלטות, הרי גם מחשבותיו והתנהגותו נשלטת. ובכדי ליצור אצל חבר הכת פגיעות וחרדה, יש להביאו למצב של השפלה וחוסר בטחון עצמי, עד שהוא מפסיק להבחין בין טוב לרע, ומוסר את עצמו לגמרי לשליטת הכת. סיפור הבא ממחיש לנו, כיצד בעזרת שטיפת מוח המתאימה ניתן להפוך את האדם לתינוק חסר ישע, שמתחיל להעריץ את השולט האכזר:

"אמא ואבא, אני בסדר גמור. יש לי כמה שריטות ופצעים, אבל טיפלו לי בהם. שמעתי שאמא מאד דואגת, ואני מאד מקווה שהודעה הזו מעט תרגיע אתכם. הלוואי לצאת מכאן כבר.. אבל ישחררו אותי מכאן רק במידה ואנחנו נקיים את הדרישות שלהם. איך שאני רוצה כבר לצאת מכאן, לראות אותכם שוב, ולשוב לסטיב...".

12 לפברואר, שנת 1974. בהקלטה נשמע קולה של פאטי הארסט. נשמע שהיא מרגישה טוב, למרות שכבר שמונה ימים היא מבלה כבת-ערובה בצל המחבלים של "צבא שחרור הסימביוני". ההקלטה מרגיעה את ההורים המודאגים.

 ארגון "צבא שחרור הסימביאוני" התחיל בברקלי, כור-היתוך להתנגדות למהלכים צבאיים בווייטנאם. חבריו, שראו את עצמם כמורדים למעט זכויות הנזקקים, ניהלו את "מהפכת הצדק החברתי". הם חטפו את פאטי הארסט, ודרשו עליה כופר של 6 מיליון דולר כתרומה עבור קרנות הנזקקים בארה"ב.

כעבור 49 ימים, "צבא שחרור הסימביאוני" משחרר קלטת נוספת, ממנה בוקע קול שונה:

"אני יודעת בוודאות, שלא אותך, ולא את אמא, לעולם לא עניינו אינטרסים של עמנו. אתה שקרן מסחרי, בוודאי תאמר שאינני יודעת על מה מדברת, אך תוכיח זאת במעשיך! לך וספר לעניים ומדוכאים שבארצנו מה מתכוונת לעולל להם מדינה המסחרית שלנו. לך ותודיע ל'שחורים' והנזקקים, שהמדינה הולכת להשמיד אותם אחד לאחד, אנשים נשים וטף!"

להקלטה צורפה תמונתה החדשה של פאטי, עם בורה ביד, וברקע – נחש קוברה בעל שבעה ראשים – הסמל של "צבא שחרור הסימביאוני".

בעוד שבועיים פאטי מצטלמת בזמן שוד בנק, ומופיעה קלטת שלישית, עוינת עוד יותר. כעת פאטי מכנה את הוריה 'חזירים'.

מה קרה כאן, וכיצד פאטי 'החליפה את ראשה' במהירות כה מדהימה?

מסתבר, שחוטפיה הפעילו כלפיה טכניקות לשטיפת מוח, שכפו עליה הרגשה שהם הצודקים. חוויית חטיפה,  כליאה בארון צפוף ועיניים קשורות, ביקוריו של מנהיג הקבוצה והפיכתו מהחוטף לאב דואג, שהיה מאכיל, משקה אותה ואף דואג באופן אישי לכל צרכיה. כך גרמו לה להבין, שהם היחידים שדורשים את טובתה, ועליה להישמע לדרכם.

 

שליטה במידע.

אינפורמציה – היא מזון לשכל, המחזיקה את המוח שלנו במצב פעיל. בהעדר אינפורמציה, מוח לא רק שאינו מסוגל לגבש דעה עצמאית, אלא גם מאבד את כושר החשיבה.

בכתות רבות קיימת הגבלה או חסימה מפני שימוש בכלי תקשורת. פעמים רבות הדבר נובע מחוסר פנאי (הנהלת הכת דואגת למלא את כל זמנו החופשי של חבר הכת, על מנת שלא יישאר לו זמן פנוי למחשבות משלו). חברי הכת נדרשים לקרוא אך ורק את הספרים והחוברות של הכת בלבד. בחלק מהכתות נהוגה בדיקת מכתבים והאזנה לשיחות הפרטיות.

רק הנהלת הכת מליטה מה "ראוי לדעת" ומה "לא ראוי". שליטה במקורות מידע מתבצעת באמצעות הנהגת "רמות שונות של אמת". נוצרת אידיאולוגיה של הכת המיועדת "לשימוש חיצוני", והאחרת, "לשימוש פנימי". חומר המיועד "לשימוש חיצוני", אמור להרגיע את הקהל ולמשוך את תשומת ליבם של 'מחפשי האמת', ואילו "רעיונות הפנימיים" מתגלים לחבר הכת בהדרגה, בהתאם להתקדמותו בכת.

חבר הכת מאמין בתמימות, ש"אינפורמציה החיצונית" – אינה שקר, אלא "רמה אחרת של האמת". כך, חבר הכת לעולם לא מסוגל לבקר את רעיונות הכת, משום שהורגל לחשוב, שהוא טרם "התעלה" מספיק בכדי לדעת ולהבין את הכל.

"...כאשר שאלתי את חבר הקבוצה 'מדוע הסתירו ממני את אופייה הדתי של הקבוצה?', הוא ענה לי בשאלה: "ואם היו אומרים לך, האם היית מגיע אלינו?". הודיתי שלא. מייד הוא התחיל לספר, שמיום בו אדם וחוה חטאו, בעולם מושל השטן. כעת, כל מטרתם של 'ילדי האלוקים' היא למשוך את 'ילדי השטן' לשרת את האלוקים בכל מחיר. "תפסיק להסתכל על העולם ממבט של אנושות הקורסת. תסתכל על העולם ממבט של האלוקים בעצמו. הוא רוצה שנחזור אל המקורות ונרכוש לעצמנו את הטהרה הראשונית של הגן-עדן. זה העיקר!".

 

כך, שליטה בהתנהגות, בחשיבה, רגשות והאינפורמציה – מעניקה שליטה מוחלטת על האדם ומאפשרת לבצע מניפולציה אפילו באנשים שמאד יציבים נפשית.  יותר מכך: דווקא אנשים כאלו הופכים עם הזמן לגרעין הקשה של הכת, והופכים לחבריה הנלהבים והקיצוניים.

 

לכניסה לפורומים

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים