אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

יעד המיסיון: ישראליות במצוקה

סיפורה העצוב של ענת (שם בדוי) וכיצד מצאה את עצמה בתוך בית מחסה נוצרי, נאלצת לקחת חלק מפולחן נוצרי - הוא רק חלק קצהו של הסיפור. עמותה בשם 'לילך', המתהדרת במתן מחסה לנשים במצוקה, היא בעצם חלק מארגון מיסיון נוצרי של קהילת היהודים המשיחיים.
לילך "נשרפה" תקשורתית? אין בעיה - יש עמותת כיסוי: "בעד חיים".
ב'בעד חיים' מכחישים כל קשר ל'לילך' למרות שהטלפונים של השניים זוכים לאותו מענה.
וגם - תכתובת פנימית של הקהילה הנוצרית "היהודים המשיחיים" המתהדרת בפעולות מיסיון בישראל * תחקיר
(צילום Sgarbe84)
26/11/2011
צילום: Cillenj
צילום: Cillenj

ענת, שם בדוי, היא בדיוק הטרף הקל לסיפורים מהסוג הזה. ענת גדלה בבית קשה יום להורים שהזניחו לגמרי את גידולה. עם הזמן החלה ענת להידרדר לפשע, נתפסה ע״י המשטרה והוכנסה לכלא. כדי לסייע לאסירים להפיג את הבדידות מאחורי הסורגים, בבתי הכלא ישנו שירות טלפוני שבו הם יכולים להתקשר לאסירים אחרים ולשוחח. בשיחות אלו הכירה ענת בחור ערבי ונקשרה אליו מאוד.

השיחות אתו מילאו את הריקנות בחייה. כשהשתחררו, עברו לגור יחד בכפר ערבי שבשטחים. לאחר כמה חודשים היא נכנסה להריון והבחור הערבי דרש ממנה להפיל - הוא הודיע לה כי אינו מעוניין להינשא לה ובטח שלא להביא עמה ילדים לעולם. ענת לא ויתרה, היא החליטה לגדל את התינוק ומתוך רצון זה החלה לנסות לשקם את חייה.

כצעד ראשון היא התחילה טיפול במכון גמילה מסמים. לבן זוגה הערבי היא סיפרה שהפילה את העובר ועשתה הכול על מנת להיעלם מחייו בטרם יבחין בהריון המתפתח. בן זוגה נכנס שנית לכלא בשל פשע שעשה והיא ניצלה את ההזדמנות וברחה מן הכפר ללא כסף ומקום מגורים.

החיים שנרקמו בקרבה העניקו לה כוחות נפש ולמרות מצבה הקשה החליטה שוב ושוב כי ברצונה לגדל את התינוק, להשתקם ולעבוד.

כשענת הגיעה כמעט לייאוש וחוסר כול היא מצאה לפתע פתרון: אגודת 'לילך', המציגה את עצמה כארגון צדקה המשכנע נשים להימנע מהפלות ומעניק להן סיוע כלכלי לגידול התינוק. ב'לילך' הציעו לה לעבור לגור בבית המחסה של האגודה. המקום תואר בפניה כמקום גדול, שממנו תוכל לצאת ולהיכנס כרצונה ואף להזמין את משפחתה לבקר. הם אף הבטיחו כי יעזרו לה אחרי הלידה וייתנו לה ציוד לתינוק, יממנו לה לימודים כדי שתוכל לעבוד והכול חינם אין כסף, כך לדבריה. אגודה של צדיקי אמת, כך לפחות חשבה.

כאשר הגיעה ענת לבית המחסה, היא גילתה מהר מאוד כי לא מדובר בצדיקים ולא באמת, אלא בבית פרטי השייך לכת 'היהודים המשיחיים'. בבית התגוררה אישה נוצרייה שהייתה אחראית עליו ועל יושביו. ענת מספרת כי אותה אישה נתנה לה לקרוא את ספרי הקודש הנוצריים, הייתה מתווכחת אתה על נושאים הקשורים ליהדות ומנסה לשכנעה להתנצר.

בתחילה ניתנה לענת יד חופשית לעשות כרצונה אך עם הזמן היחס נעשה נוקשה יותר ויותר: ענת אולצה להגיע לתפילות בכנסייה, ובארוחות היא חויבה לשלב ידיים עם הנוכחים ולברך את ישו. ענת אמנם לא גדלה בבית דתי, ואף רחוק מכך, ובכל זאת המעשים והאווירה הפריעו לה מאוד, החוקים שעם הזמן הלכו והפכו נוקשים החמירו עד שנאסר על ענת לצאת מן הבית ללא רשות והיא אף הוצרכה, לדבריה, לדווח על כל פעילויותיה.

ענת מספרת כי לאורך כל שהותה חוותה "שטיפת מוח" במטרה להעבירה על דתה אך היא דבקה בעמדתה באומרה כי היא הגיעה לבית במטרה לשמור על הילד שבבטנה ולא יותר מכך. כאשר דיירי הבית הבינו כי ענת כלל איננה הטרף הקל שחשבו אותה, הודיעו לה שאסור לה לעזוב לפני הלידה ושאם תעזוב תאבד את כל התמיכה שהובטחה לה, ויחד עם זאת גם הודיעו לה שלאחר מכן תצטרך לעזוב את הבית. בשלב הזה גבר אצלה החשד כי נרקמת סביבה מזימה לנצלה בעודה חלשה ולנצר את התינוק שייוולד. ענת רצתה לעזוב את הבית וללדת את בנה ולגדלו במקום בטוח, אך מצבה הכלכלי ומצבה הנפשי לא אפשרו לה להסתדר בכוחות עצמה.

הסיפור נודע לארגון "יד לאחים" וזה סייע לה בתמיכה נפשית וכלכלית. ענת אכן עזבה את הבית בחודש התשיעי להריונה והגיעה לזרועותיו של ארגון "יד לאחים". היא שוכנה אצל משפחת אמנה שממנה תקבל תמיכה כל העת וזכתה לפגישות תכופות עם עובדת סוציאלית מטעם הארגון. בארגון יד לאחים סירבו לתת מידע מפורט אודות הסיפור מחשש שאביו של התינוק יפתח במצוד אחר ענת והם שומרים בקנאות על ביטחון המידע בפרשה על מנת לשמור על ענת ותינוקה בטוחים בדירת המסתור שבה הם חיים. כל המידע הנ"ל נמסר ע"י הארגון מבלי שניתנה לנו האפשרות להיפגש עם ענת.

מה עומד מאחורי אגודת "לילך"?

בעידן של פשקווילים זועקים מכל קיר ודלפק בית כנסת, הפכנו להיות קצת חשדנים בכל הנוגע לסיפורי מיסיון מהסוג הזה, ואנו נאלצים לחקור בעצמנו על "לילך". אך מה שאנחנו מגלים על הארגון המסתורי מתברר כקצה חוט של רשת מתוכננת ומשומנת, חוצת יבשות, של מיסיון נוצרי שחלק חשוב מפעילותו הוא ממקד, איך לא, בישראל.

כצעד בסיסי אנחנו נכנסים לאתר האינטרנט של העמותה (lovelife.org.il) וסורקים כל מילה על מנת למצוא קשר כלשהו לנצרות. אין זכר למיסיון ושום אזכור לאדם העומד מאחורי האתר. לעומת זאת, אנו מגלים כי אגודת 'לילך' היא אגודת בת של עמותה בשם 'בעד חיים' (http://www.beadchaim.org.il/), "האיגוד למען הגנת העובר והאם" כך נכתב באתר. אגודת בת? זו כנראה הגדרה עדינה למדי: כל כתובות המייל ומספרי הטלפונים הרבים המוצגים באתר 'בעד חיים' זהים לחלוטין לאלה שמוצגים באתר של 'לילך'.

באתר עמותת 'בעד חיים' מתנוססת בגאון תמונתה החייכנית של מי שעומדת בראש העמותה, סנדי שושני, יושבת הראש. השם הזה כבר מצליח ליצור בקלות יחסית קשר לתנועה המשיחית הנוצרית.

"קהילת מלך המלכים" בירושלים היא קהילה (יהודית?) משיחית עודד וסנדי שושני באתר קהילת "מלך המלכים"נוצרית גדולה מאוד ובעלת אמצעים המהווה שלוחה של הארגון המיסיונרי נוצרי PA0C מקנדה. ראש הקהילה הוא עודד שושני, בעלה של סנדי שושני (לחצו כאן לקישור).

בראיון מצולם מצהירה סנדי כי עמותת 'בעד חיים' היא עמותה חילונית ושאין היא פועלת משום מניע דתי (לקישור לחצו כאן), אך במקומות אחרים סנדי נשמעת אחרת לגמרי. באתר מיוחד הנועד לגיוס תרומות מרחבי העולם למען עמותות נוצריות בישראל מופיעה סנדי כשהיא מבקשת תרומה למען עמותתה "בעד חיים" (לקישור לחצו כאן). בתוכן הבקשה מפרטת סנדי את יעדי העמותה, ובהם "קידום טוהר ההתנזרות המינית מחוץ לנישואים", "טוהר התנזרות" הוא ביטוי דתי־נוצרי מובהק.

אך אם לא די בכך, אנו מוצאים מכתב שכתב עודד שושני, ובו הוא אומר מפורשות כי הוא ואשתו מבצעים פעולות מיסיון נוצריות בישראל. במכתב הוא אף מפרט את הפעולות שהם נוקטים:

"בסוף השבוע התקיים פסטיבל הנוער 'בומבמלה', יותר ממאה יהודים משיחיים השתתפו בכנס שבו אלפי בני נוער ומבוגרים צעירים מחפשים משהו שיתפוס את התעניינותם. כמה נפלא שכל שנה היהודים המשיחיים מסוגלים לחלוק את הבשורה עם הרבה אנשים הרעבים לאמת בין רעיונות מזויפים רבים כל כך", כותב עודד וממשיך "למרות הטרדותיהם של צעירים דתיים אנטי מיסיונרים, צעירים רבים שמעו את האמת של הבשורה. נא להתפלל שהזרעים שזרענו נפלו על אדמה טובה שתניב פירות מרובים".

עודד ממשיך וכותב על פעולות מיסיון נוצריות ועל הצלחות מיסיונריות של קהילתו. ואז הוא מספר:
"גם אמא חדשה הצטרפה אלינו דרך עמותת 'בעד חיים' של סנדי. האישה אוהבת לבוא לקהילה ומביאה את התינוק החדש. הבן שלה מעודד אותה לבוא! אישה זו לא הבינה עדיין את הבשורה ואת הצורך לחיות חיים של טוהר. התפללו לישועתה" הוא מסיים.
האם הדמיון לסיפורה של ענת מקרי בלבד?

בקשותינו החוזרות לתגובה מהגברת שושני נענו בדחיות חוזרות ונשנות. ערב הירידה לדפוס התקבל המכתב הבא:
אני מייצג את גב' סנדי שושני ("מרשתי"), ואבקש שמעתה תפנה כל התכתבות בנושא דנן אך ורק אליי. ולגופו של עניין, אבהיר כדלקמן:
א. אין כל קשר בין מרשתי לבין ארגון 'לילך', ומרשתי בוודאי אינה משמשת נציגה של הארגון האמור.
ב. השתייכות מרשתי או מי מקרב משפחתה לקהילת היהודים המשיחיים אינה הופכת אותה למיסיונרית. מרשתי לא רוצה ולא מנסה להעביר אף אדם על דתו, והיא בוודאי לא מבצעת פעילות מיסיונרית בלתי חוקית.
ג. מרשתי לא תהסס לממש כל זכות חוקית העומדת לרשותה, לרבות תביעת הוצאת דיבה ולשון הרע, במידה ותתפרסם כתבה המשחירה את שמה ורומזת, במישרין או בעקיפין, כי היא מעורבת בפעילות של המרת דת או כל פעילות בלתי חוקית באשר היא.
אעמוד לרשותכם עם כל שאלה ו/או הבהרה בעניין הנדון.
בברכה, עו"ד כלב מאיירס

(בהמשך הכתבה מביאה ראיון עם מיסיונר לשעבר ומסתיים עם איזכור על אתרנו: "ויש לא מעט אנשים שעזבו את דרכה של המיסיון המשיחי בארץ. הם אף התאגדו ופתחו יחד אתר אינטרנט www.xmessianic.co.il על מנת להעלות את המודעות לתופעה המיסיונרים בארץ.")

שופטי בית המשפה העליון קבעו יותר מארבע פעמים כי היהודים המשיחיים אינם יהודים ומתוקף כך חוק השבות אינו חל עליהם. בין השופטים שפסקו זאת, מנימוקים חילוניים יש לציין, היו גם נשיאי בית המשפט העליון, השופטים המפורסמים מאיר שמגר ואהרון ברק. אך האם פעילותם של היהודים המשיחיים אסורה ע"פי חוק? האם מבחינה משפטית אפשר לעצור את ניסיונות המיסיון שלהם? פנינו אל עורכת הדין שרונה בן משה, דוברת המרכז הישראלי לנפגעי כתות ונפגעת כתות בעצמה. "נושא הכתות בכללותו אינו מוסדר בחוק" היא מצרה "המרכז לנפגעי כתות עובד בימים אלו על הצעת חוק שתנסה לתת מענה למצבים עמומים שבהם אנשים נופלים קרבן לשרלטנים רוחניים הסוחרים בנשמותיהם".

"אל המרכז לנפגעי כתות הגיעו מספר עדויות ומקרים הקשורים ליהודים משיחיים, אך עקב החיסיון כלפי הפונים אנחנו מנועים מלדווח עליהם. לא הגיעו אלינו תלונות מהסוג הזה (של ענת־נ"ב).עו״ד בן משה מתייחסת לסיפורה של ענת ואומרת: "מהסיפור הנדון, כפי שהוצג לפני,עולה כי ייתכן שישנה כאן עבירה לכאורה על סעיף 174 א' לחוק העונשין - שידול להמרת דת בעד טובות הנאה. במקרה שאכן תוכח עברה כזו, ניתן יהיה לפעול במצב זה באופן משפטי". הסעיף בחוק שעליו מדברת ענת אומר "הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות", כלומר, אם יוכח בבית משפט כי אכן אגודת 'לילך' ועמותת 'בעד חיים', המופעלות ע"י היהודים המשיחיים בניצוחם של עודד וסנדי שושני, מעניקות סיוע על מנת לפתות נשים במצוקה להמיר את דתן, ניתן יהיה לפתוח נגדם בהליכים משפטיים. (...) אם אכן כל הנתונים מצביעים כי אגודת 'לילך' מפתה נשים להמיר את דתן מדוע לא התקבלה נגדה אף לא תביעה אחת?

מיד לאחים מוסרים: "ארגון יד לאחים פועל בכל המישורים נגד ארגון 'לילך' ושיתוף הפעולה בפרסום הכתבה נועד להרתעת הציבור וחשיפת הפנים האמתיות של 'לילך', ארגון מיסיונרי במסווה של ארגון רווחה".

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים