המורה והתלמיד הסורר

בניגוד לדבריו של דמקני, נמצא כי לפי הברית החדשה, משנתם של הפרושים היא המסורת האותנטית. ישו גם ביקש מחסידיו לכאורה שיקיימו את התורה כדוגמת הפרושים ואף במידת חסידות יתירה:
"אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם" – מתי 5,17-20
אין ספק כי ישו מדבר כאן על תורה בכתב ועל תורה שבעל פה כאחת, כפי שניתן לקרוא בהמשך דברי מתי, שלמרות הביקורת החריפה שהוא הטיל על הפרושים, ישו גם ביקש לציית לדבריהם:
"הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים יֹשְׁבִים עַל־כִּסֵּא משֶׁה׃ לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים." – מתי 23,2-3
ומזה ניתן להבין שישו הלך בדרכם של הפרושים.
 
פאולוס – כמו ישו – נמנה על קבוצת הפרושים, והם מאמינים בתחיית המתים, במלאכים, ודוגמות אחרות שהצדוקים כפרו בהן:
"כִּי הַצַּדּוּקִים אֹמְרִים אֵין תְּחִיָּה וְאֵין מַלְאָךְ..." – מעשי השליחים 23,8
לעומת זאת, פאולוס אף הצהיר בפומביות על השתייכותו המגזרית:
"...פָּרוּשׁ בֶּן־פָּרוּשׁ אָנֹכִי וְעַל־תִּקְוַת הַמֵּתִים וּתְחִיָּתָם אֲנִי נָדוֹן." – מעשה השליחים 23,6
לכן אין ספק כי ישו ופאולוס לא הזדהו עם כת הצדוקים כפי שדמקני מנסה לעשות כיום.
 
נוסף לכך, ניתן להיווכח מיחסו של ישו לשומרונים בספר יוחנן (4,20-22) כי הוא לא החשיב אותם ליהודים כלל:
"(השומרונית:) אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה (הר גריזים) וְאַתֶּם אֹמְרִים יְרוּשָׁלַיִם הִיא הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה... (ישו:) אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא"
מדבריו, ברור כשמש כי ישו דוחה את השומרונים כזרם יהודי וכי הוא רואה בהם קבוצה אתנית זרה לעם ישראל. מה שנראה מקובל לגמרי על ישו – דחיית השומרונים אל מחוץ למחנה של האומה הישראלית – אינו מוצא חן בעיני דמקני שבחר לחלוק על משיחו.
 
טענת דמקני על דחייתם של הקראים בתקופת בית שני תמוהה ואף הזויה, היות ותנועת הקראים לא הייתה קיימת לפני המאה השמינית..!?! כאן גילה לנו דמקני כי בנוסף לחוסר ידיעה בספרי המקרא, הוא גם אינו מכיר את ההיסטוריה היהודית.
 
אומנם  לא די בכך שיעקב דמקני, שיִקָּרֵא קטון במלכות השמים (כפי דברי ישו למעלה) מכיוון שהוא מבטל מצוות התורה, חולק על משיחו, וגם מתבלבל בהיסטוריה היהודית - וכך מתיימר ללמד את עם ישראל. הוא מוסיף להסית נגד החרדים, כנראה על מנת לגייס תמיכה חילונית במאבקו לקבל לגיטימציה ציבורית, תוך שהוא מתחיל להשתלח על אי-גיוסם הצבאי של החרדים... איזו צביעות!! כיצד אדם שהתחמק משירות צבאי והסתתר בביתו בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, יכול לבוא ולהטיף מוסר לאחרים בכל הנוגע לנאמנות למולדת?? דמקני כתב בספרו שהוא סירב לענות כשקראו בשמו, עד שהצליח להשיג הפנייה לקב"ן וכתוצאה מכך שוחרר משירות פעיל על סעיף "אי-הסתגלות".
 
ונסיים עם טענתו כי מספיק בכך ש"חתכו לו", בשפה הססגונית שהוא משתמש בה, על מנת להוכיח שהוא יהודי. גם במקרה הזה, דמקני אינו מסכים עם הברית החדשה הקובעת כי "הַמִּילָה תוֹעִיל אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה, אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה: מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה." – אל הרומים 2,25
 
היות ולפי כל הנ"ל, נוכחים לדעת כי יעקב דמקני כבר כופר בחלקים שונים של הברית החדשה, לא נותר לנו אלא לצפות ולאחל לו שיעזוב אותה לגמרי, שיתחיל לחקור את היהדות ומשנת הפרושים שאף ישו הכיר בה כאוטנטית ועוד ניראה אותו כותב את הסיפור שלו כאן, כיצד מיסיונר משיחי הפך למנהל מלון מכובד בתל-אביב.