אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

הידעת כי יש רבנים שהכירו בישוע? - חלק 1

חלק עיקרי מנסיונות השכנוע שמנהלים ראשי המשיחיים בקרב יהודים תמימים, היא הקמת אתר להצגת "סיפור הרבנים שהכירו בישוע"
יצאנו למסע מעמיק בעקבות האמת וגילינו רצף ארוך של שקרים מכוונים
למה אין תמונות של רבנים, באיזה כנסיה הוטבל ישראל צולי, והאם שמואל שטרן הוכשר לרב?
תחקיר מיוחד - חלק א'
27/06/2016

כדי לחזק את אמונתם ולהוכיח שהיהדות האורתודוקסית אינה נכונה, כמו גם למטרות בישור ליהודים תמימים, אתרים משיחיים רבים מציגים סיפורים של "רבנים שהפכו למשיחיים".

על פי ההגעון של אותם משיחיים העומדים מאחורי האתר X-Rabbi, עצם קבלתם אותם רבנים את האמונה במשיחיותו ואלוהותו של ישוע מוכיחה את אמיתות הברית החדשה. הרי הם לא קשיי-יום או יהודים אלמונים אלא רבני ישראל! הסיפורים תורגמו לעברית, הועלו לרשת, והמשיחיים פתחו בפסטיבל שלם סביבם.

מתוך ניסיון כנה בחיפוש אחר האמת יצאנו בעקבות אותם רבנים כדי לראות מה הביא אותם לאמונה בישוע. הבעיה הראשונה שעלתה מול עינינו בתחילת הדרך הייתה שלא מצאנו תמונות מקוריות של אותם רבנים, או תמונות שלהם בבתי הכנסת בהם הם כיהנו כרבנים. כל התמונות שמפורסמות באתר הם... לא פחות מדמויות מצוירות. זה העלה אצלנו סימני שאלה ראשוניים על קיומם של רבנים האלו.

התעקשנו וניסינו בכל זאת להתקדם בחיפוש אחר האמת, אבל אז גילינו שכל הסיפורים לא עכשוויים - לא מצאנו אף רב שחי בדור שלנו , כאילו שרבנים בתקופתנו כבר לא מגלים את האמת של ישוע.

ככל שהתקדמנו, גילינו שהמצג הזה מתנפץ מול עינינו. בוא ניקח כדוגמה, את סיפורו של הרב ישראל צולי, רבה הראשי של רומא לפני מלחמת העולם השניה. דווקא במקרה שלו יש תמונה, אבל באתר X-Rabbi שמוקדש "לסיפורים של הרבנים שהכירו בישוע" מופיע ציור בו צולי נראה הרבה יותר אורתודוקסי ממה שהיה באמת. תסתכלו בתמונה המצורפת של צולי ובציור המצוץ מהאצבע ששתלו המשיחיים ותעזרו לי לחשוב האם הסיבה שלא פרסמו את תמונתו היא כי הוא לא דומה לחרדי מצוי - מהסוג השנוא על ידי התועמלנים המשיחיים...

הרב המודרני צולי ודיוקנו החרדי המומצא בx-rabbi

ונחזור לסיפורו של צולי. בניגוד לסיפורים מופרכים רבים שהם מפרסמים, הוא היה באמת הרב של קהילת רומא, אבל הוא לא הפך למשיחי אלא לקתולי והסיבות שגרמו לו לעשות זאת לא היו מאהבת ישוע אלא מאהבת עצמו... צולי הוטבל לנצרות הקתולית והתפלל למריה ולכל הקדושים תוך התבוננות בפסליהם המפארים את הכנסיות שפקד – מה שנחשב בעיני משיחיים רבים כעבודת אלילים.

וכאן תשאלו, מה בכל זאת גרם לצולי להתנצר ולהחליף את שמו לשמו הפרטי של האפיפיור הכול כך שנוי במחלוקת, פיוס ה-XII, שסירב לגנות רצח יהודים בשואה? אז זה ההסבר:
בראי ההיסטוריה, עבור רבים מיהודי רומא, צולי היה תמיד אישיות מפוקפקת. תחילה החליף את שמו המקורי, צולר, לצולי, שם בעל צליל איטלקי, ואף הוסיף שם לשמו הפרטי: "אנטון", לכבוד חגיגות 700 השנה לפטרונה של העיר פדובה, בה הוא למד באוניברסיטה. יהודים רבים ראו בזה צעד שאינו הולם את מעמדו בהיותו רב.

תִפקודו של צולי בתקופת השואה, לאחר ההשתלטות של גרמניה על רומא, עורר ביקורת רבה. בין יהודי העיר נפוצה הידיעה שאף על פי שצולי קיבל התראה מראש על האקציה שנערכה ב- 16 באוקטובר 1943, הוא לא הזהיר את בני קהילתו מפני הצפוי להם ודאג רק לביטחונו האישי, בעזרת ידידיו בוותיקן שנתנו לו שם מקלט.

לאחר שחררוה של רומא, ביקש צולי לנהל שוב את חיי הקהילה היהודית בעיר, אולם הקהילה התנגדה לכך מהסיבה הפשוטה, שבניגוד לקברניט שאינו עוזב את הסיפון גם כשהספינה טובעת, צולי ברח בריצה לכיוון הוותיקן להציל את עצמו ולא דאג לבני קהילתו. אחד מראשי הקהילה היהודית אף טען אז שצולי מסר לגרמנים את רשימת יהודי העיר. בספר שנכתב לאחר המלחמה, הסופרת ג'ין סקריבנר האשימה את צולי כי אמנם אולי לא מסר בפועל את הרשימות, אך לא השמיד אותן.

ואי אפשר לדבר על צולי, מבלי להתייחס ולו בקצרה למחקר המקיף שערכו הפרופסורים להיסטוריה, פרופ' רוברט ווייסבורד ופרופ' וואלאס סילנפואה. במחקר שנקרא The chief Rabbi, the Pope, and the Holocaust: an Era in Vatican-Jewish Relations, הם מעלים תהיות רבות לגבי השכלתו כרב ובכלל, ועל יושרו, וציירו פורטרט של אדם הסובל מניורוזות (הפרעות פסיכולוגיות).

יום אחרי הטבלתו (שהסתפקה בהתזת מים על מצחו כמנהג הקתולי), ביקרו בביתו הרבנים הצבאיים של בעלות הברית ברומא שהפכו למנהיגי הקהילה היהודית במקום, ותוך כדי שיחה עמם כינה עצמו צולי: "משומד להכעיס". התנצרותו הייתה נקמה על נידויו כמו גם תהליך טבעי שהתחיל אצלו מוקדם יותר של מחיקת יהדותו ורצונו להיות ליברל ולשאת חן בעיניו הרומאים. אז בבקשה, תקראו לו נוצרי קתולי ולא יהודי משיחי, כי יהודי הוא לא רצה להיות.

*   *   *

סיפור נוסף, הוא עדותו של "הרב" שמואל (סאם) שטרן, רב אורתודוקסי לכאורה שהפך למשיחי. לפי המסופר בx-rabbi ובאגדות מיסיונריות אחרות, שטרן נולד בפולין בשנת 1918 "למשפחה חסידית משושלת רבנים מיוחסים", חונך כדי להפוך לרב, והיה גר "בעיירה מחוץ לוורשה שבפולין". באוטוביוגרפיה שלו, "ניצחון האור" (בהוצאת Bible Baptist Bookstore, 1987), שטרן טוען שהוסמך לרבנות ב-1939 ושהוא למד בישיבת נובהרדוק בלודז' (פולין) – ולפי דבריו, זה היה המוסד החינוכי האחרון בו הוא למד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מאז הוא לא למד עוד עד לסיום המלחמה כעבור כשש שנים.

כאן מתחילה הבעיה הראשונה בסיפור הזה, כי בעמוד 36, קובע שטרן שבשנת 1939, לאחר הפלישה הגרמנית לפולין: "הייתי צעיר מדי להיות רב כאשר רק סיימתי את לימודיי בבית הספר", כלומר, שהוא לא הוסמך לפני השואה לכהן כרב. כמובן שגם לא הייתה שום דרך שבה יוכל להיות בעל הסמכה לרבנות בעת המלחמה... אז כיצד פתאום קורה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוא יכול לטעון להיות רב מוסמך? (עמ' 42).

בעיה נוספת: נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית מפורסמת עם סניפים רבים, אבל לא הייתה להם ישיבה בעיר לודז' שבפולין.

ההסמכה לרבנות כפי ששטרן הציג אותהאבל המפתיע מכל, הוא מסמך שמוצג בכל מיני אתרים משיחיים ולפיו שטרן עצמו טען כי המסמך הזה הוא כתב ההסמכה שלו לרבנות. הבעיה שכתב ההסמכה כתוב בגרמנית משובשת ומצוין בו כי הוא הונפק באוגסבורג שבגרמניה ב-1950...
מתי ואיפה הוסמך שמואל שטרן לרבנות? בפולין ב-1939 או באוגסבורג ב-1950?

ובכלל, ממתי מופיע בתעודת הסמכה לרבנות תאריך לועזי ולא עברי?
בכלל, מי שיודע לקרוא גרמנית יבין שהמסמך נראה מוזר. הוא אינו מכיל שום משפט שלם ומובן, יש בו טעויות רבות, ותכל'ס כמעט ולא כתוב בו כלום. כל זה מביא למחשבה שמדובר בזיוף.
נקודה נוספת: השם הרשום בכתב ההסמכה הוא שימחה שטרנשוס, ולא שמואל שטרן.

כידוע, הנאצים היו מאוד מסודרים והחזיקו רשימות מדויקות של תושבים יהודים, של אסירים וכו', אבל במאגרי שמות הקרבנות וניצולי השואה של יד ושם ו/או של ארגונים אחרים מחו"ל המתבססים גם על המידע הזה, לא מוצאים שום קשר בין אנשים בשם שמואל שטרן או שמחה שטרנשוס שתואמים לאותו רב דמיוני. ברשימה ניתן למצאו את השמות האלו, אולם לפי נתונים אחרים כמו תאריך לידה, מקום מגורים ועוד, מדובר באנשים אחרים. אז האם "הרב" שמואל שטרן תפר לעצמו זהותו בדויה?

בהמשך הספר, בעמוד 75 מספר שטרן כי הוא שהה במחנה הפליטים של פוקינג שבגרמניה, סמוך לגבול האוסטרי מאפריל 1946 ועד לשנת 1951. וגם כאן מתעוררות כמה בעיות. ראשית, מחנה פוקינג נסגר בתחילת 1949. שנית, במחנה פוקינג היו תלמודי תורה, ישיבות של חסידי חב"ד ושל חסידי צאנז, שמנו ביחד כ-500 תלמידים. פוקינג ידוע כאחד המרכזים התורניים הבולטים שהיו בגרמניה לאחר השואה, אז מדוע שטרן לא ניסה לקבל שם הוכחה לתוארו הרבני וחיפש אותה דווקא באוסבורג שנמצאת כשעתיים נסיעה מהמקום, ושלאחר השואה לא הייתה ידועה כמרכז רוחני?

התשובה פשוטה מאוד: כשקוראים את מאמריו המיסיונריים, שטרן חושף ידע דל וחוסר בקיאות מופרז, וכנראה היה לו קשה לשכנע תלמידי חכמים שהוא יודע משהו ושמגיעה לו הסמכה לרבנות...

ב-1952 הגיע שטרן לרוד איילנד שבארה"ב ושם לפי האגדה, הוא שימש כעוזר לרב מקומי. כמובן שהוא לא ציין את שם בית הכנסת ולא ניתן לבדוק את הטענה.

גם לאחר שלמד במוסד נוצרי הוא לא הצליח לקבל תפקיד באחד הארגונים המיסיונרים וכתב בספרו שהיהודים המומרים הנקראים "עבריים נוצריים" ("יהודים משיחיים" זו המצאה מאוחרת יותר שנועדה להתאים את המיסיון לתקופה, כפי שהוסבר במגזין הקודם) התעלמו ממנו, דיברו נגדו וניסו להניא אותו... כנראה שהם חשפו את התרמית שלו כי הוא סיפר רק בדיות.

ולסיום, שאלה חשובה לא פחות. מדוע בכל האתרים המשיחיים שמביאים את סיפורו של "הרב" שטרן, לא מביאים את מסקנתו, שאלוקים דחה את העם היהודי ושהשואה הינה הוכחה לכך...

סיפורו של יהודי משיחי למופת או בדיה נוצרית? העובדות מוכיחות!

נ.ב. בגלל חשיפת התרמית שהעלנו כאן ומהכרת עורכי המדיה המיסיונרית בארץ שנוהגים לצפצף על האינטליגנציה שלכם, אנו יודעים שעורכי X-Rabbi ירוצו להחליף את ציורי "הרבנים" בתמונות ישנות של אישים לא קשורים שחיו במאה ה-19... אנחנו כאן כדי לעקוב...

לחלק ב', עם הסיפור של "הרב" ציון דניאל, לחצו כאן

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים