מיהו יהודי לפי הברית החדשה?

 תעמולנים משיחיים טוענים כי הטענה היהודית לפיה זהותו של הילד נקבעת לפי זהות אימו היא פרי המצאתם של הרבנים, אולם אינה מסתדרת עם התנ"ך.
לטענתם, לפי היהדות זהות הילד נקבעת דווקא לפי האב.

לפני שנראה עד כמה הטענות הללו כוזבות, רק נזכיר שכואב לנו על הלב על אותן משיחיות הנשואות לשוודים, פינים, רוסים ושאר גויים. כי על פניו, לפי התיאוריות המלומדות של אחיהן לאמונה, ילדיהן גויים גמורים.

מהעבר השני, הטיעון המשיחי הכוזב באשר לזהות הילד נוח מאוד לאותם תעמולנים משיחיים שהם עצמם התחתנו עם נשים לא יהודיות...

ולגופו של עניין: האמת התנ"כית אחרת. אין ספק שחז"ל לא בדו מלבם את העובדה שהיהדות נמסרת לפי האם. יש לכך אסמכתאות מקראיות ברורות. לפני שנציץ בהן כדאי לראות כי אלוקים מצווה במפורש על בני ישראל כי אסור להם להתחתן עם גויים: "וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ" (דברים ז,ג).

אגב, בטח כל משיחי מכיר גם את פרשת פנחס שנקראת על שמו ולכבודו של פנחס הכהן, נכדו של אהרן. ומדוע היא נקראת על שמו? כיוון ש"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי". ומה עשה אותו פנחס? הרג בחרב יהודי שהתחתן עם גויה. "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב: ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן: ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל: ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף ה' מישראל: ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד: וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו: ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל: ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף" (במדבר כ"ה).

יש שיטענו כי האיסור מדבר דווקא על אותם עמים שהיו גרים בארץ ישראל בתקופת כיבוש הארץ לאחר שהותם 40 שנה במדבר, אך הוא לא ממשיך הלאה ואין באמת איסור להתחתן עם אמריקנית או גרמנית... אבל מה לעשות שרואים כי נביאי ישראל פירשו אחרת את הצו האלוקי בנושא ואיסור התורה לנישואין עם בנות אומות אחרות נאמר על ידם שוב כמה פעמים והתפרש כבר אז באופן רחב יותר.

הנביא מלאכי מצטער עמוקות על כך שמשפחות רבות בישראל, ואף הכוהנים המשרתים בבית המקדש, התבוללו בעמים אחרים על ידי נישואי תערובת עם בנות ניכר שהגיעו מעמים שהתגוררו מסביב לארץ ישראל. וכך אומר הנביא: "בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר" (ב,י"א).

גם בספר עזרא, קוראים על גירוש הנשים הנוכריות שהביאו עמם בני ישראל מבבל, יחד עם ילדיהן: "וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם..." (י, ג).
ולמה לגרש את ילדיהן? כי הדבר היה פשוט וברור בעיני עזרא שילד של גויה אינו יהודי גם כשאביו הינו יהודי.

האם הברית החדשה מגדירה מיהו יהודי?

במעבר חד, לפני שנברר, להבדיל, את עניין בירור היהדות לפי פאולוס, צריך לברר את סוגיית ברית המילה ויחסו אליה.

על פניו, נראה שפאולוס חסר עקביות ביחס להסתכלותו על נושא ברית המילה. במעשי השליחים (16:1-3) הוא מל תלמיד בשם טימותיוס, אולם בגלטים (2:3), הוא אומר שאין צורך למול את תלמידו טיטוס. הדבר לא מובן. מדוע הוא מל את אחד מתלמידיו וחושב שלא צריך למול תלמיד אחר?

אז מה באמת חושב פאולוס לגבי הציווי על ברית המילה?
במעשי השליחים, פרק 21 (17-26), מסופר שפאולוס מגיע לירושלים לפגוש את יעקב וכל הזקנים. שם הם אומרים לו כי לפי שמועות שמופצות עליו נטען כי הוא מלמד יהודים החיים בין הגויים לסור מתורת משה ושלא למול את בניהם (פסוק 21). הם ממשיכים לדבר עמו, ומבקשים ממנו ללוות ארבעה נזירים לבית המקדש על מנת שיעשו מה שהתורה צוותה עליהם לטהרתם - כדי שהציבור יראה שפאולוס תומך בתורת משה, מלמד לקיים הנאמר בה, ושהשמועות עליו כוזבות (פסוק 24). פאולוס אינו מתווכח ועושה בדיוק מה שביקשו ממנו, והוא מטהר את עצמו לפני עלותו למקדש (פסוק 26).

בפסוק 25, יעקב והזקנים אומרים לו כי המאמינים הלא-יהודים אינם צריכים לשמור את מצוות התורה וגם כאן פאולוס אינו מתווכח עם הטיעון.

יכולים לראות בבירור שפאולוס הסכים עם הזקנים שהיהודים צריכים להימול כפי שמצווה בתורה, ושהגויים אינם צריכים לקיים את ברית המילה. וזה בדיוק מה שהוא עשה עם תלמידיו:
בגלטים (2:3) צוין במפורש כי טיטוס אינו יהודי אלא יווני; זאת הסיבה שהוא אינו זקוק לקיים את ציווי התורה לגבי ברית המילה: "טִיטוֹס אֲשֶׁר אִתִּי אַף כִּי־יְוָנִי הוּא לֹא הֻצְרַךְ לְהִמּוֹל".

ובכן, באופן לוגי, אם פאולוס ביקש למול את טימותיוס (מעש"ה, 16:3), זה אמור להצביע על כך שהוא יהודי החייב לקיים את הציווי האלוקי אשר כתוב בתורת משה, והברית החדשה באה להדגיש את מוצאו של אותו טימותיוס ולהראות כי הוא יהודי דרך אימו: "וְהִנֵּה תַּלְמִיד אֶחָד שָׁם וּשְׁמוֹ טִימוֹתִיּוֹס וְהוּא בֶּן־אִשָּׁה יְהוּדִית מַאֲמִינָה וְאָבִיו יְוָנִי".

פשוט, ברור ומובן שבעיני פאולוס - כלומר הברית החדשה - היהדות נמסרת דרך האם ולא דרך האב!!

וכך גם לוקס, הנחשב למחבר של "מעשי השליחים", הביא את הדבר כעובדה מוגמרת שאין עוררים עליה. ואף אחד שם, גם המחבר, אינו מאיר או מעיר, אינו שואל ותמה וגם אינו מערער על כך, על אף "כִּי כֻלָּם יָדְעוּ אֶת־אָבִיו כִּי יְוָנִי הוּא" (פסוק 3).

לכן, תעמולנים משיחיים הטוענים כי היהדות נמסרת דרך האב, אינם הולכים נגד חז"ל אלא נגד התורה, הנביאים, הכתובים, ולהבדיל אלפי הבדלות גם נגד השליחים ונגד ספרם הברית החדשה.