אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

"הברית החדשה" על התורה; ותורת "הברית החדשה"

 

'הברית החדשה' (להלן בה"ח) טוענת: "כי לא על ידי תורה היתה ההבטחה לאברהם או לזרעו להיות יורש העולם, כי אם על ידי האמונה" (אל הרומים ד' 13). למעשה הבטיח ה' לאברם את הארץ (ארץ כנען ולא העולם) ואת יתר הברכות (בראשית י"ב 3-1) עוד בהיות אברהם בארץ מולדתו, אבל רק אחרי שעזב אברהם את מולדתו ובא לארץ כנען וקיים בכך את מצוותו של ה' (לך לך...) – מצוה שהיא בבחינת תורה – רק אז היה המעשה של בראשית ט"ו 6-1 כאשר חשב לו ה' את אמונתו לצדקה! ובבראשית י"ז 2-1 מתנה ה' את קיום בריתו עם אברהם במצוה להתהלך לפני ה' ולהיות תמים, וגם זו מצווה, שהיא תורה! [ובבראשית כ"ו 5-2 מאשר ה' את ההבטחה ומעמידה על שמירת אברהם את מצוותיו וחוקותיו ותורותיו!] ואף שאת בריתו עם עם ישראל היתנה ה' בקיום מצוותיו, הוא לא ביטל אותה; והוא הבטיח שכל ישראל ישוב לאותה תורה (דברים ל' 10-1) אשר 'הבה"ח' רואה אותה בטילה ומבוטלת!

 

וממשיכה 'הבה"ח' (אל הרומים ד' 14): "כי אילו היתה הירושה לבני התורה, האמונה תהיה לריק וההבטחה בטילה" – זה בדיוק מה שהנצרות אומרת לנו דורי דורות בנסות להדיחנו מבכורתנו! ו'הבה"ח' ממשיכה וטוענת: "יען אשר התורה מביאה קצף כי באין תורה אין עבירה" (שם 15) – יצא המרצע מן השק! כדי לבטל את הקצף כדי לבטל את התורה! אנשי סדום ועמורה אילו ידעו שבאין תורה אין חטא, יכלו להינצל; היו טוענים שלא חטאו, כי לא היתה בזמנם תורה! ודור המבול, למה בא עליהם הקצף? הרי 'הבה"ח' מוסיפה שינוי בעניין זה ואומרת "כי לפני מתן תורה כבר היה חטא בעולם אלא שלא ייחשב באין תורה!" (אל הרומים ה' 13) אז מדוע נחשב להם החטא לפני מתן תורה ואבדו באין תורה? ו'הבה"ח' מרהיבה עוז ומוסיפה: "והתורה נכנסה למען ירבה הפשע..." (רומ' ה' 20). האם כדי לעשות עם ישראל לפושע הגדול מכל העמים ניתנה לו התורה?! ועוד אומרת 'הבה"ח': "אם כן הנאמר שהתורה חטא היא? חלילה! (דברים הפכפכים!) אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה, כי לא הייתי יודע החימוד לולי אמרה התורה לא תחמוד. והחטא מצא לו סיבה לעורר בקרבי כל חימוד, כי מבלעדי התורה החטא מת הוא,! (רומ' ז' 8-7). התורה היא האשמה בכל החטאים! – זוהי דעת "הברית החדשה" על תורת ה' שניתנה בסיני! משה רבינו מסר לנו מאת ה' "תורת החטא והמוות" – כך היא נקראת על פי "הברית החדשה"! (רומ' ח' 2).

 

ולא זאת בלבד, 'הבה"ח' בדברה על יודעי התורה, אל היהודים, משווה את כפיפות האישה לבעלה לכפיפות של שומרי-התורה לתורה: "או הלא ידעתם כי ליודעי התורה אני מדבר! כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו; כי אשת איש מן התורה זקוקה (מחוייבת) לבעלה בחייו, ובמות בעלה פטורה היא מדין בעלה. ועל כן אם תהיה לאיש אחר בחיי בעלה נואפת ייקרא לה. ובמות בעלה חופשית היא מן התורה ואיננה נואפת בהיותה לאיש אחר. וכן, אחי, גם אתם הייתם כמתים לתורה בגוויית המשיח להיות לאחר לאשר ניעור מן המתים... אבל עתה פטורים אנחנו מן התורה, כי מתנו לאשרהיינו זקוקים (מחוייבים) לו (לתורה) למען נעבוד מעתה לפי חידוש הרוח ולא לפי יושן הכתב" (רומ' ז' 6-1). הנה כי כן, 'הבה"ח' שפטרה את "היהודי המשיחי" מן התורה (כאישה הנ"ל הפטורה מבעלה המת), משמיעה לו במשל שאם יחזור אל התורה ייקרא כאותה אישה הנישאת לאיש אחר בחיי בעלה!

 

התקפת ה'הבה"ח' על התורה מסוכנת מכל ההתקפות שהתקיפוה מעולם! כל האפולוגטיקה וההצטדקויות של "המשיחיים" לא יוכלו לחפות על כוונת 'הבה"ח' לקעקע את התורה ולהטמיע את העם היהודי – דבר שקרה לכל היהודים שקיבלו את אמונת 'הבה"ח' בכל הדורות.

 

ומה היא התורה של 'הבה"ח' עצמה? בתחילת 'הבה"ח' מושמעים עיקרי התורה הזו – במתי, פרקים ה' ו' ז'. הקורא את דרשת ההר (כך נקראים פרקים הללו) עשוי להתרשם שאם יקבל את האמונה "המשיחית" הוא יגיע למרום המוסר, אלא שהמציות שונה לחלוטין. אין האדם יכול לחיות לפי דרשה זו. הרי אם יניחו לרשעים לעשות כחפצם ולא יתקוממו נגדם (מתי ה' 39) – הארץ תימלא חמס! וכי יקצץ "המשיחי" את ידו כאשר יחטא בה (מתי ה' 30)? בעוד שאת חוקות התורה ומשפטיה "יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא י"ח 5; יחזקאל כ' 11) אי אפשר לחיות בעשיית חוקות תורת 'הבה"ח' ומשפטיה כפי שניתנו בדרשת ההר! בזה הבחינה 'הבה"ח' עצמה (או פאולוס משרתה הנאמן), ולכן קמה וביטלה את תורתה זו שלה: "לכן מעתה אנחנו לא נדע איש מן הבשר וגם אם ידענו את המשיח מן הבשר, מעתה לא נדעהו עוד. לכן מי שהוא במשיח בריה חדשה הוא; הראשונות עברו, הנה הכל נעשו חדשות"! (2 אל הקורנתים ה' 17-16). לפיכך כל מה שלימד "המשיח אשר מן הבשר" אין לו תוקף! "המשיחיים" בריות חדשות הם ואינם צריכים לתורה – לא תורת משה, "תורת החטא והמוות", ולא תורת ה'בה"ח' של דרשת ההר אשר אי אפשר לחיות בה ועל פיה.

 

היהודי הדבק בה' אלקי ישראל לא יטוש את תורתו; הוא לא יפנה עורף לתורה שנתן לנו ה' ביד משה עבדו נאמן ביתו; הוא ישמע לדבר ה' – "וידעת כי ה' אלקיך הוא האלקים, הא-ל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור... ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם" (דברים ז' 11-9)

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים