אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

היועץ המשפטי לממשלה מצטרף לרבנות בפרשת הקונדיטוריה בהכשר הבג"ץ

היועץ המשפטי והרבנות דורשים דיון נוסף בהחלטת בג"צ לכפות מתן הכשר ליהודיה משיחית בבקשה: בג"צ חרג מהפסיקה, ביטל הלכת הרבנות ופסיקתו עלולה להחליש את מערך הכשרות הממלכתי
28/07/2009
צילום באדיבות 'יד לאחים'
צילום באדיבות 'יד לאחים'

הרבנות הראשית והיועץ המשפטי הגישו (יום ב', 27.7.09) בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בפרשת תעודת הכשרות ליהודיה משיחית. הבקשה המתייחסת להחלטת בג"צ כי על הרבנות לתת תעודת כשרות לקונדיטוריה בבעלות יהודיה משיחית פנינה קומפורטי.


השופטים אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, קבעו כי התניית התעודה בתנאים כגון מינוי נאמן-כשרות צמוד לעסק ומסירת מפתחות הקונדיטוריה למשגיח, הייתה ללא סמכות וכי "אמונותיה" של בעלת הקונדיטוריה אינם שיקול בהחלטה אם תינתן לה תעודה. חוק הכשרות לדבריהם, הוא חוק חילוני צרכני שעניינו מניעת הונאה בכשרות, ולא ניתן להתנות את מתן התעודה בעמידה בדרישות הנובעות מנימוקי "נאמנות הלכתית".


חריגה מדרך הפסיקה


עוד הדגישו השופטים כי "הגרעין הקשה" של דיני הכשרות הוא טיב המזון, הכנתו, הצגתו, הגשתו והטיפול בו ואילו הוראות הלכתיות אחרות הנוגעות לאופן ניהול בית עסק או התנהלות בעליו אינם "שיקול לגיטימי במתן תעודת כשרות". הם הורו להעניק לקומפורטי תעודה "בכפוף למילוי התנאים הרגילים למתן כשרות לעסק מסוג זה".


בעקבות ההחלטה הגישו מועצת הרבנות הראשית, היועץ המשפטי לממשלה והשר לענייני דתות בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. לטענתם, פסק הדין מהווה "חריגה מדרך הפסיקה" שכן הוא "פוסל לחלוטין כל יכולת להתבסס על 'עקרון הנאמנות' שהוא מרכיב מרכזי ומוסכם בדיני הכשרות ההלכתית". כמו-כן מדובר בפסק דין ה"הופך" את עמדתה ההלכתית של מועצת הרבנות הראשית בנושא. התוצאה לטענתם, שהרב המקומי יחוייב במתן תעודת כשרות למרות שהוא סבור שבית העסק אינו כשר במובנו ההלכתי המובהק. לפיכך, לצד הפגיעה בחופש הדת של הרב המקומי "עולה חשש ממשי כי צו כזה עלול להטעות את הציבור שעבורו נועד החוק ועלול להביא אנשים דתיים לצרוך מוצר שאינו כשר לדעתם וזאת בניגוד מובהק לתכלית החוק שנולד להגן על ציבור זה".


חשש מהחלשת מערך הכשרות


המבקשים טוענים כי ההבחנה שערך בג"צ בפסק הדין בין הלכות פיקוח להלכות כשרות "אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית.


כמו-כן, לא היה מקום שבג"צ יפסול באופן גורף את "עקרון הנאמנות ההלכתית" או יתערב בהחלטת מועצת הרבנות הראשית, שכן "להחלטה זו יכולות להיות השלכות רוחב על בתי עסק נוספים בישראל".


פסק הדין לטענתם, "סוטה מההלכה הקיימת וקובע כלל גורף הסותר את תכליתו של החוק ומצמצם עד מאד את שיקול הדעת של הרבנות הראשית וקובע הלכה שאינה מחויבת החודרת עמוק לתוך הגרעין הקשה של דיני הכשרות". יתרה מכך, מדובר בפסק דין שני באותו נושא ושניהם יוצרים "מגמה חדשה בפסיקתו של בית משפט העליון בסוגייה רגישה זו. מגמה זו אף עלולה להחליש את מערך הכשרות הממלכתי לטובת מערכות א-ממשלתיות. מגמה זו מצדיקה דיון בהרכב מורחב שיקבע את גבולות ההלכה".


ראוי לטענתם לדון בנושא רגיש זה בפעם הראשונה בהרכב מורחב על-רקע "מגמה של שינוי גישה עקרוני כלפי נושאים אלו". המבקשים טוענים כי על השופטים ללבן את השאלות: מהו 'הגרעין הקשה' של דיני הכשרות שבמסגרתו פועלת מועצת הרבנות הראשית בעת שהיא מעניקה תעודת הכשר על-פי הדין. מה הם השיקולים ההלכתיים הלגיטימיים אולם מוסמכת הרבנות הראשית לשקול במסגרת אותו 'גרעין קשה' של דיני הכשרות ומתי יתערב בית המשפט שיקולים הלכתיים אלה".


עוד מתבקש בית המשפט להתמודד עם השאלה "האם יש לפסול התחשבות בדיני הנאמנות ההלכתית או שמא יש לפסול רק שימוש בעקרון הלכתי זה רק במקים בהם הוא משמש כסות לכפיה דתית שאינה רלוונטית לנושא המזון, ובאופן הפוסל מתן תעודת כשרות".

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים