אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

7 הנשים הטובות

יש לו שבע נשים, למרות שלא התחתן עם אף אחת מהן * עם אישה אחת כן התחתן, אבל דווקא איתה הוא לא חי * ויש לו 13 ילדים, ושני נכדים, וחוות סוסי מרוץ, וחברה להובלת רהיטים * פיליפ-פסח-שארפ-שיפסלוול גם קורא לעצמו רב * הכל מפני שאלוהים הודיע לו באמצע הלילה שהוא מלך
14/11/2008
הרב עם הרבניות בהריון
הרב עם הרבניות בהריון

שבע נשים יש ל"רב" פיליפ שארפ. הצעירה, קרין, בת 29, והמבוגרת, חווה-דיאנה, בת 64. ויש לשארפ עוד אישה- בת קיבוץ- שחיה בנפרד ממנו. שלל נשותיו ילדו לו כבר 13 ילדים. הגדול שבהם, יוגב, בן 22, והקטנה, רובי-שושנה, בת חצי שנה. עוד שני ילדים נמצאים כבר בדרך, ויש לו גם שני נכדים, ובבית חיה עם פיליפ שארפ (פסח שיפסלוול במקור) גם חותנת אחת.

התבלבלתם? נתחיל שוב, לאט לאט.

 

פיליפ שארפ, 49, נולד וגדל בשכונה היהודית סטנמור בצפון לונדון. אביו היה יצרן בגדים ושחקן חובב, ואמו שיחקה בתיאטרון. היום הוא חי בחווה מרשימה, המשתרעת על כ-100 דונם בדרום אנגליה, סמוך לעיירה באטל. הכניסה לחווה מתפתלת בין אסמים וגדרות סוסים, ובחזית הבית מסתובבים תרנגולות וחתולים. 

 

כשאני מגיע לשם, מסתובבים לפני הבית גם שש מהנשים וכמה מהילדים, והכול למען סקאי, צלמת ששלח "גרדיאן", העיתון הלונדוני שהחליט לפרסם את סיפור ההרמון של שארפ דווקא במדור מרוצי הסוסים.

 

כשבעל הבית יוצא, לבוש בסווטשירט אדום מהוה ונעול במגפיים, הוא נראה דווקא מרוצה. מדור הסוסים זה טוב לעסקים. הוא מתפרנס ממכירה ומהרבעה של סוסי מרוץ, אם כי לאחרונה פתח, ליתר ביטחון, גם חברה להובלת רהיטים. יש לו שתי משאיות, ולשלוש מנשותיו יש רישיון נהיגה, כך שיש מי שתשב מאחורי ההגה.

 

"איפה אשתך השביעית?" אני שואל אותו. מתברר שהיא נשלחה במשאית, יחד עם אמא שלה, להוביל רהיטים ליוון. "היא בדרך עכשיו. הקו ליוון מאוד משתלם. הרבה בריטים עברו או עוברים ליוון ולאיים, ואנחנו עובדים חזק בקו הזה".

 

שארפ מציג את עצמו כרב, אבל הוא לא הוסמך על ידי רבנות כלשהי. הוא גם לא חובש כיפה, ולא כל נשותיו יהודיות, אף כי הן עוטות כיסויי ראש. תואר הרב הוענק לו על ידי מרכז היהדות המשיחית בארצות הברית, המקבלת את ישו כמשיח בן דוד.

 

קל לקנא בו, כסולטאן בעל הרמון נשים וחוות סוסים, אבל נראה שזה לא כל כך פשוט.

 

את הדס, קיבוצניקית מצובה שבהרי ירושלים, הכיר באנגליה ב-1981, כשהיה די-ג'יי. אחרי שלוש שנים הם התחתנו בישראל ונשארו בקיבוץ ארבעה חודשים, מה שאפשר לשארפ ללטש מעט את העברית שלו. לאחר מכן הם חזרו לאנגליה והתמקמו בעיר החוף ברייטון. נולדו להם חמישה ילדים, והם התפרנסו מעסקי עתיקות.

 

עד ההתגלות.

 

"היה לי ביקור של רוח הקודש", הוא מספר. "אלוהים הראה לי שאני הולך לשחק תפקיד מרכזי בתהליך שבו הוא ישפוט את העולם. הוא אמר לי שאני מלך. לא סיפרתי על זה לאיש, אבל לאט לאט התברר לי שלעוד אנשים הייתה התגלות דומה, ושהם חלמו עליי".

 

כדי לא להסתבך עם ההורות מגבוה הקים שארפ ב-1994 את בית הכנסת היהודי-משיחי הראשון בבריטניה. "אני מאמין בתורה יותר מהרבנים", הוא אומר. "היהדות שלכם התייוונה. מישהו אמר לי פעם ששאלו את הרב הראשי של בריטניה אם זה בסדר לשאת שבע נשים, והוא ענה שמאז המאה ה-13 זה אסור. זה אומר שהוא חושב שהוא יודע יותר מהמלך דוד, מהמלך שלמה וממשה רבנו.

 

"היהדות פשוט עברה שינוי, כדי להתאים את עצמה לעולם המודרני. אני לא קונפורמיסט. אני לא חובש כיפה, אבל הולך תמיד עם ציציות. כי זה מהתורה".

 

בסוף שנות ה-90 חולל סערה בברייטון: הוא אסר על ילדיו ללמוד בבית ספר ממלכתי, אחרי שגילה, לדבריו, כי מתכוונים ללמד שם על בודהיזם ומעבירים שיעורים בחינוך מיני. אשתו הדס לא אהבה את המהלך וניסתה להתנגד, בית המשפט קבע ב-2000 שהילדים יוחזרו למסגרת חינוך החובה, אך שארפ המשיך להתנגד ונשלח לכלא לשבוע על ביזיון בית המשפט. אחרי שהשתחרר, החליט לעבור מאשתו הסרבנית אל ג'ודית, מזכירת בית הכנסת שלו, הנמנית עם נשותיו מאז ועד היום. "הוא כריזמטי", היא אומרת, "וההטפות שלו הן מוזיקה לאוזניי". אבל אם היא חשבה לתומה שתהיה האישה היחידה בחייו, די מהר היא הבינה שלא כך הדבר.

 

חוקית נשוי שארפ רק להדס, איתה התחתן לפני 24 שנים. לכל נשותיו האחרות הוא אינו נשוי רשמית, כי החוק בבריטניה אוסר פוליגמיה. (צוות האתר: הוא נשוי על פי טקס משיחי שיוסבר בהמשך) למרבה הפרדוקס, הדס היא האישה היחידה שלא חיה איתו, אך עד היום היא לא ביקשה ממנו גט. "הנישואים איתה היו קשים", הוא טוען, "היא כמו עשרה אנשים ביחד. אני לא מאמין שהיא תתחתן עם מישהו אחר. היה לה רק גבר אחד, וזה אני".

 

שניים מחמשת ילדיהם המשותפים חיים בחווה. אחד מהם, הבכור יוגב, נשוי בעצמו פלוס שני ילדים. שלושת האחרים חיים עם אמם בברייטון. מסובך? זה מסובך עוד יותר כשקוראים מה אמרה הדס על בעלה לפני כשנתיים, על רקע סרט ששודר בבי.בי.סי על אורח חייו של בעלה: "חרמן" היא קראה לו וגם "חולה מין" ו"משוגע". היא גם גילתה שלבעלה יש דרישות מיניות אינסופיות, וזו הסיבה שהקים לעצמו הרמון והקיף את עצמו בנשים.

 

"אני לא רוצה לדבר על הדס", אומר שארפ. "זה יכול רק להחמיר את המצב. הבעיה איתה היא שהיא מאוד מערבית בראש. לא מכבדת מספיק את הבעל. אז הנישואים נגמרו. היא האשימה אותי בהרבה דברים. ניסו אפילו לאשפז אותי במוסד".

 

גם משפחתו המקורית ניתקה עמו קשר. אחותו האחת ספרית בשכונה היהודית גולדרס גרין שבצפון לונדון, והאחרת עקרת בית מבוססת. הן לא מזמינות אותו לאירועים משפחתיים, ושארפ מבין אותן. "קשה להן לקבל את צורת החיים שלי".
 
הילדים לומדים באסם
 
אורח החיים של שארפ דומה לזה של מלך קדום. עשרות הילדים והנשים שלו חיים בבית המרכזי, חולקים ארבעה חדרי שינה, כשהוא גר בדירה נפרדת. הילדים לא לומדים בבית ספר, אלא באסם שהפך לכיתה. את הארוחות הם אוכלים בנפרד מהבוגרים.


איך זה לחיות עם כל כך הרבה נשים?

"אנחנו משפחה נורמאלית. זה כמו קיבוץ. אוכלים יחד, צופים יחד בטלוויזיה. מבחינתי זו מצווה. הרי בתורה כתוב שצריך לתת חסות לנשים, ולא רק ליהודיות. קח את הסיפור של רות המואבייה, הסבתא רבתא של דוד המלך. הרעיון הוא לשמש להן רועה. לחיות עם כל כך הרבה נשים זה מלחיץ, אבל כל בוקר אני מתנתק, מעמיס ארבעה סוסים על הרכב ודוהר איתם בשטח. זה מרגיע אותי. בסופו של דבר אני מאלף סוסי מרוץ. זו העבודה העיקרית שלי".

 

שתיים מהנשים בהריון עכשיו. ורני בת ה-38, שוויצרית במקור, צפויה ללדת בינואר. ממרגו הניו-זילנדית, בת 39, יש לו כבר שלושה ילדים. היא בחודש התשיעי, אך זה לא מונע ממנה לעמול במטבח הקטן ששארפ מכנה "בית הכנסת". אנחנו מכרסמים עוגת פרג ומנפנפים זבובים, ושארפ זוכה לקבל סנדוויץ' ענק.

 

זה בית כנסת זה?

"כשאני הייתי ילד, גידלו אותי כמו תוכי. חזרתי על מה שלימדו אותי. היום אני לא כזה. גם בתקופת בית ראשון לא היו תפילות מסודרות. הכל היה ספונטני. אנחנו מאמינים בכוח האל, אבל לא בלהיות אורתודוקסים. למשל, הנשים מכסות את שיערן כדי שגבר אחר לא יראה אותו, ואנחנו חוגגים בר מצוות ובת מצוות ועושים ברית מילה לתינוקות, אבל אנחנו מדברים הרבה על אמונה. הכי חשוב זה שכולם פה יהיו מאוחדים. כל יום שבת אנחנו משוחחים ומסיימים בשירת 'הנה מה טוב'".

 

לכל הנשים תליוני מגן דוד וכולן ביקרו בישראל. חווה (לשעבר דיאנה), זקנת השבט, היא אלמנה נמוכת קומה, שהצטרפה אל פיליפ וחבורתו רק לפני כמה שנים, אחרי שהאלמנה. בכל זאת היא טוענת שפיליפ הוא הגבר הראשון שלה. מהבחינה המינית. דווקא הוא, ולא הבעל המנוח, שהיה מבוגר ממנה ב-30 שנה ונהג להשתתף בתפילות בבית הכנסת של שארפ. "בתורה כתוב שצריך לדאוג לאלמנות", מסביר שארפ, שגם ניהל את אשכבת בעלה.

 

בעבר הוא הסתובב באירופה ואסף מאמינים. בעיקר מאמינות. את חנה בת ה-51, מורה במקצועה, מצא כאשר הגיע לאוסטריה למסע הרצאות. "היא מאוד יהודייה בלב", אומר שארפ, "הלב שלה בטוח יהודי".

 

"לא ידעתי כלום על יהודים לפני שפגשתי את פיליפ", היא מספרת. "הכרנו בווינה לפני תשע שנים, ומאז הלב שלי מחובר ללב היהודי".

 

וישנן גם טרייסי בת ה-42, וג'ודית בת ה-50, וקרין הצעירה, שהספיקה ללדת כאן שלושה ילדים. גם אמה מורין חיה בהרמון, אבל היא כנראה לא מקיימת יחסי מין עם חתנה. בניגוד לשבע הנשים, היא גם לא שינתה את שם משפחתה לשארפ ולא עונדת צמיד נישואים.

 

ששארפ מסביר, שנישואיו עם שלל נשותיו נכנסים לתוקף ברגע שהוא שוכב איתן בפעם הראשונה. "בתורה, גם אם אתה שוכב עם זונה, אתה נשוי לה. (צוות האתר: אולי נוסיף פרס של 1.000$ על מי שמוכיח מן התנ"ך שהשוכב עם זונה חייב בביעת אשת איש?) המגע המיני הוא הכרזת חתונה. הופכים לאחד. לכן טוב שלגבר יהיה יותר מאישה אחת". וכשהוא מנסה למצוא דוגמאות נוספות למשפחות מרובות נשים, הוא נזכר ש"יש גבר שחי בתל אביב עם כמה נשים". (צוות האתר: כנראה שכוונתו לכת של גואל רצון - לחצו כאן לסיפור המלא - בפעם הבא נספר לו על וורן ג'פס)

 

”ואם אחרי שבוע היא פתאום לא נראית לך? או שאחרי חודשיים אתה לא נראה לה? 

"אין דבר כזה. אם מה שהנחה את המגע המיני הוא אהבת התורה, אין סיבה שזה לא יסתדר".

 

"איך אתה מחלק את זמנך בין הנשים?" 

"אין חוקיות. מה שקורה קורה. אני יכול לישון יומיים עם אחת ואחר כך שבוע עם אחרת. לפעמים אני ישן לבד, ולפעמים הילדים באים לישון אצלי".


"תצרף עוד נשים?" 

"לא, המשפחה לא תגדל יותר בנשים. רק בילדים".

 

חנה מלטפת את נעמי-פנינה בת החמש. אמה קרין נוהגת עכשיו במשאית בדרך ליוון. "לי אין ילדים משלי", היא אומרת, "אבל כולם פה הורים של כולם".

 

"את יכולה לעשות ילד אחד", מתפרצת נעמי-פנינה, ומיד מסייגת: "אם אבא ירשה לך".

 

"אין מלחמות וקנאות ביניכן?" 

חנה: "יש. ודאי שיש. אבל אנחנו מתבגרות ומבינות שהאהבה היא לא אנוכית ואין מקום לקנאה. אנחנו רואות זו את זו כל יום. אם לא נפתור בעיות, יתפרץ פה הר געש. הלב חייב להיפתח".

 

שארפ: "לפעמים אני רוצה להיות עם אחת, ולפעמים לא להיות עם אף אחת. אם אני נמצא עם אחת, זה מקרב אותי לאחרות. אני נשוי לשבע נשים, ובמוחי כולן אישה אחת. כמו בתורה. אלוהים נתן למלכי ישראל רשות לקחת הרבה נשים.

 

"אין פה ויכוחים. אולי רק כשמישהי גאה מכדי להודות בטעות. אם יש לשתי נשים בעיה, אני מדבר על זה עם כל המשפחה ואנחנו מנסים לבדוק מה עומד מאחורי הבעיה. הכלל הוא שאף אחד לא צודק, חוץ מהאמת. אבל אני הפוסק האחרון".

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים